כלי חמדה דברים קצח

איבעאת הירושלמי אם מהני עדותן בב"ד של ג' לחייב כופר כיון דע"כ חייב כופר אם לא ירצה ליתן יוכל לגרור אחריו גדר ד"נ ולכן יהי' צריך כ"ג ודו"ק היטב בכ"ז

והנה ממוצא דברינו אתה למד שדעת רש"י ז"ל כרס"ג ז"ל דבקבלת עדות בד"נ סגי בשלשה מומחין והם ימסרו הדברים לב"ד של כ"ג ועפ"ז מובן היטב דברי רש"י ז"ל במס' מכות ד"ו מ"א ד"ה יקום דבר שכ' וז"ל כתיב בהאי קרא שעשאן לכולו כשניים ולכאו' צ"ע הא במשנה לא קתני האי קרא כ"א קרא דעפ"י שניים עדים וגו' יומת המת ולהנ"ל א"ש דרש"י לשיטתו כהרס"ג ז"ל גריס במשנה קרא דעפ"י שני עדים או עפ"י שלשה עדים וגו' יוקם דבר דמקרא קמא הפירוש שלשה מקבלי עידות ועי' ההגהות הגר"א ז"ל שכ' באמת להגי' במשנה שצ"ל עפ"י וגו' יקום דבר ועי"ש בתוס' ד"ה אמר ר"י שהק' על ר"י הא איכא תרי קראי ולהנ"ל י"ל דרבי ור"י פליגי בפלוגתת רס"ג ורמב"ן ז"ל ודו"ק כי קצרנו ואם כנים הדברים י"ל דרך פלפול מה שנתקשיתי בחי' לסנהדרין ד"ח ע"א בפלוגתת ר"מ וחכמים במוש"ר אי צריך כ"ג או סגי בג' לפירש רש"י ז"ל דפי' דקאי על הבעל שבא לב"ד וטען לא מצאתי בתולים א"כ איך אפ"ל דמשום דחוששין ללעז יהי' צריך כ"ג לחכמים לפ"ד רש"י ז"ל במכות ד"ה ע"א דמודה דח"מ נפטר מצד מוב"ק ובתוס' תמהו דא"כ בכל ח"מ יודה ויפטר אך כ"כ האחרונים בכוונת רש"י ז"ל רק ברוצח משום דמחייב עצמו בדמי הנהרג לפ"ד הגהות אשרי משא"כ היכא דאינו מחייב עצמו בכלום אינו מיפטר מצד מוב"ק אם יבואו אח"כ עדים ומעתה הכא בתובע את אשתו לב"ד אם תודה נראה דתפטור ממיתה אף אם יבואו אח"כ עדים שזינתה דהכא הוי בגדר מחייב א"ע בקרן כיון דמפסדת כתובתה ע"י הודאתה אמנם לכאו' נראה כיון דקיי"ל דמוב"ק בחוץ לב"ד אינו נפטר בהודאתן כיון דבעינן הודאת המחייבות וא"כ בד"נ דצריך כ"ג ל"מ הודאתה לפטור א"ע בב"ד של ג' א"כ איך משום חשש לעז ס"ל לרבנן דצריך כ"ג הא חזינן שתקנו זמן בגט משום שמא יחפה על ב"א הרי דחז"ל עשו כל טצדקי שלא תוכל לפטור א"ע ממיתה אם תזנה וא"כ הכא מסברא צריך להיות ב"ד של ג' כדי שאם אמת שזינתה לא תוכל לפטור את עצמה בהודאתה ומ"ט דחכמים דסברי בכ"ג אמנם להנ"ל א"ש כיון דגם בד"נ סגי בקבלת עידות בב"ד של ג' א"כ נראה דה"ה דהוי הודאה הפוטרת בב"ד של ג' כיון דאותו ב"ד יכולין לחייבה מיתה עפ"י הודאתה אם יציעו הדברים לפני ב"ד של כ"ג ולענין קבלת עידות אף בד"נ יש דין ב"ד להם והוי הודאה בב"ד וא"כ שפיר ס"ל לחכמים דמשום חוששין ללעז צריך מיד כ"ג וא"ל דילמא תודה ותפטור ז"א דגם בג' אם תודה תפטור דהוי ג"כ בגדר הודאה בב"ד כיון דע"י הודאתה בפניהם תוכל להתחייב מיתה בב"ד של כ"ג אך לכאו' קשה לפ"ז מ"ט דרבנן דס"ל דמשום חוששין ללעז צריך מיד ב"ד של כ"ג הא איכא ס"ס אחד דילמא לא יבואו עדים שזינתה, ואת"ל דיבואו עדים דילמא תודה עתה בב"ד של ג' ותפטור ממיתה וכיון שכן אף כשיבואו עדים לא יהי' צריך ב"ד של כ"ג לדונה וסבור הייתי לומר דזה באמת טעמו של רבא דס"ל דכ"ע ס"ל דא"ח ללעז משום דרבא לשיטתו במכות דס"ל דין זה דאי מודה מיפטר וא"כ הוי ס"ס אי יהי' צריך לגמרי ב"ד של כ"ג כנ"ל, ועפ"ז י"ל מה דראיתי להאחרונים מקשים לשיטת הרמב"ן ז"ל דס"ל דל"מ ג' לקבלת עידות בד"נ אבל ז"פ דלאסרה על בעלה די בב"ד של שלשה א"כ מה זה דאמר ר"ח בסנהדרין מ"א בעידי נעה"מ שהוזמו א"נ מתוך שיכולין לומר לאסרה. על בעלה באנו הא אם הי' כוונתם לאסרה על בעלה למה הי' צריכין להעיד בפני ב"ד של כ"ג הא סגי בב"ד של ג' אך באמת גם לרס"ג ז"ל עדיין קשה הא דאמרינן אלא באשה חבירה עסקינן דמיקטלא ואליבא דריב"י המשכח"ל אמאי לא מתרצינין דמשכח"ל בהעידו בב"ד