כלי חמדה דברים קצו

הרי יהי' פטורין מממון מטעם קלבד"מ וע"כ דל"צ בזה עדות שאילה"ז כיון דחייבין מיתה א"כ י"ל דיכולין להעיד עוד הפעם לפני ב"ד הגדול וכבר האריך הג' שם בעצמו דהוי עדות שאאילה"ז לענין ממון כיון דהם בעדותן לא ידעו דהודחו רובן רק ע"י הצירף נתודע לב"ד שהודחו רובן וא"כ יכולין לומר אנו לחייב רק מיתה באנו מצד ע"ז אבל לא לדונם כעיה"נ, הן אמת שיש מקום לומר דדוקא אם נימא דאינו חוזרין עוד הפעם להעיד עדותן לפני ב"ד הגדול רק שב"ד הגדול דנין עפ"י עדותן לפני ב"ד שבעירם וא"כ ע"כ צ"ל דלענין זה שיהיה ממונם אבד ל"צ תורת עדות או דלענין זה הסנהדרי קטנה המה בגדר עדים דהרי הם מעידים לפני ב"ד הגדול שעפ"י שהעידו לפניהם הודחו רובה של עיר וממונם אבד וצריך לדונם בדיני עיה"נ והמה בתורת הזמה לענין זה וצ"ע עוד בזה כמובן

אמנם ז"ד אם נימא דאין העדים מעידין עוה"פ משא"כ א"נ דהעדים צריכין לחזור ולהגיד עדותן לפני ב"ד הגדול ועדות זה במה שנוגע לחומר הנידונים היא רק לענין שיהי' ממונם אבד וא"כ שפיר י"ל דצריך בזה תורת הזמה דבלא"ה אין על זה שם עדות ולולא מצד דנפסל למפרע משעה שהעידו לפני ב"ד של כ"ג הי' באמת צריכין לשלם כשיזומו דל"ש בזה לומר קלבד"מ כיון דבעדותן עתה אינם חייבין מיתה רק ממון א"כ בעדות זה ל"ש למיפטר אותם מצד קלבד"מ דהרי מיתה נתחייבו מצד עדותן הקודמת וממון נתחייבו מצד עדותן עתה דע"כ צ"ל דיש עליהם תורת עידות גם עתה וא"כ שוב צריך שיהי' בהם תורת הזמה לענין הממון וזה א"א מצד דיהי' פסולין למפרע אך לקושטא דמילתא מלבד שיש לומר דאפי' אם צריכין להעיד עוד הפעם לפני ב"ד הגדול ג"כ אין לחייב אותם ממון כיון דסוף כל סוף זה שהודחו רובה של עיר אינו ע"פ עדותן רק בצירוף הב"ד שבעירם א"כ אין לחייב אותם ע"ז אך אפי' אם הי' רק שני עדים על רובה של עיר דבא להעיד ע"ז שיהי' נידונים בעיה"נ מ"מ לדעת הרמב"ם ז"ל דגם טף נהרגין גם עתה בעדותן יש עליהם ח"מ כשיוזמו כיון דרצו ע"פ עדותן עתה מחויב גם את הטף מיתה ושוב פטורין מצד קלבד"מ וא"כ הוי עדותן זה בלא"ה עדות שאאילה"ז וע"כ צ"ל דעיקר הדבר דל"צ עתה עידות שאאילה"ז וכ"כ לעיל בפ' ראה דברי הגר"א ז"ל דאחר שנתברר לב"ד שהודחו רובה של עיר דינם כדיני ב"נ ול"צ בהן גדר עדות שאילה"ז וכבר הארכנו בזה בס' חמדת ישראל והעיקר נראה דאפי' לפי"ד התוס' הנ"ל שנראה מדבריהם דצריכין העדים להגיד עדותן לפני ב"ד הגדול היינו רק לתוס' בירור אבל אינו בזה תורת עדות בכל פרטיו יהי' איך שיהי' אין מכאן ראי' מוכרחת לד' רס"ג ז"ל ואין ראי' מעיה"נ לשאר דיני נפשות ודו"ק היטב בזה

שו"ר למורי הגאון האדיר מקוטנא זצלה"ה בס' ישועות ישראל חו"מ ס"א סק"ד הביא דברי הירושלמי דפ"ק דסנהדרין שכתבנו לעיל וז"ל הירושלמי שוהנ"ס מה שיתן הכסף בג' ויסקל בכ"ג ופשוט לי' למורי הג' ז"ל בכוונת הירושלמי שיחזרו ויעידו אח"כ בב"ד של כ"ג ומשום הכא קשי' לי' דהוי בגדר עידות שאאילה"ז כיון דנפסלו משעת הגדה הראשונה אמנם לא אדע הלא י"ל דספיקו דהירושלמי הוא ספיקו של התוס' מנחות אם סגי בד"נ בקבלת עדות בג' או בעי כל הכ"ג סנהדרין אבל זה פשיטא לירושלמי דא"נ דצריך כ"ג לקבלת עדות ג"כ ל"מ שיהי' העדות בשני הגדות, אמנם יותר נראה בכוונת הירושלמי דס"ל לגמרי כדעת רס"ג ז"ל דסגי קבלת עדות בג' והא דמספקא לי' לירושלמי אי מועיל עדות לחייבו כופר בג' נראה דהוא עפ"מ שראיתי להג' הקדוש בס' אוה"ח בפ' משפטים בדין כופר שכ' בזה"ל ואם קדם גוה"ד והרג את זה קודם שיתן פדיון נפשו נ"ל שנהרג עליו שלא פטר הכ' אלא הריגת הורג ביד בשוגג מדין יחם לבבו אבל אם שורו הרג אין כאן יחם לבבו כהורג ביד עכ"ל והנה מדקדוק לשונו הזהב נראה דאם לא ירצה ליתן הכופר