כלי חמדה דברים קצה

לפחתך בבהמה רק דילפינן בהמה מאדם ועי' בהקדמה לס' שאלו שלו' ירושלים מ"ש בד' הזוה"ק הנ"ל ויש הרבה להעיר עד"ז ואכ"מ

ד) (י"ז ו') עפ"י שנים עדים או שלשה יומת המת, כתב הרמב"ן ז"ל וע"ד הפשוט אומר הגאון ר"ס שנים עדים או שלשה מקבלי עדות השנים ואין בכתוב קבלת עדות רק עדים אבל כמדומה לי שטעה הגאון בדינו כי עדות ד"נ לא תקובל רק בפני עשרים ושלשה עכ"ל והנה מ"ש רס"ג ז"ל שהוא ע"ד הפשוט אשר לכאו' באמת צ"ע כמו שהק' הרמב"ן ז"ל הא בכתב לא כתוב קבלת עדות רק עדים ולענ"ד בכוונתו דהי' קשה לו על דקדוק לשון התוה"ק דכאן כתיב בקרא עפ"י שנים או שלשה עדים ולהלן (י"ט ט"ו) לא יקום ע"א באיש וגו' עפ"י שני עדים או עפ"י שלשה עדים וגו' כתיב גם שלשה עפ"י ומזה למד רס"ג ז"ל דהכא הכוונה על שלשה מקבלי עדים וקמ"ל קרא דאע"ג דד"נ בעי כ"ג סנהדרין מ"מ לקבלת עדות סגי' בג' מהסנהדרין והם יציעו הדברים לפני החברים שלהם ואין זה בגדר עמפ"ע כיון דשלשה יש עליהם תורת ב"ד ולכן בזה לא כתיב עפ"י כיון דיש עליהם תורת ב"ד ל"ש בזה לימוד שמפיהם ולא מפי כתבם דגם אם יציעו את הקבלת עדות שלהם בכתב לפני הסנהדרין סגי ויכולין לדון עפ"י הכתב כנ"ל ונכון בדעת רס"ג ז"ל, ובאמת פשטות לשון ר"י אמר רב במס' סנהדרין ד' טו"ב ע"ב כל עיר שאין בה שנים לדבר ואחד לשמוע אין משיבין בה סנהדרין לפי פירוש רש"י ז"ל דקאי על שבעים לשון נראה מבואר כרס"ג ז"ל ועכ"פ אם יש בה ג' לדבר חשובה לכ"ע אע"ג דיתר הסנהדרין אינם מבינים בשבעים לשון וע"כ דזה אינו בכלל שומעין מפי המתורגמן כיון דשלשה יש עליהם תורת ב"ד הם מקבלין העדות ומציעין הדבר לפני יתר הסנהדרין ובתוס' מנחות דס"ה ע"א ד"ה ויודעים בשבעים לשון כתבו בזה"ל בסוף ד"מ משמע דסגי בשנים לדבר ואחד לשמוע ואמר רביעית אין למעלה הימנה וכולהו סנהדרי לאו כולן ממש ואין משיבין בסנהדרין לאו אכולהו קאי א"נ הת' לד"מ והכא לד"נ ולא סגי בכ"ג דלכמה דברים צריך סנהדרין גדולה כמו לזקן ממרא ולדין את השבט ועיר הנדחת דבעי שבעים ואחד עכ"ל מבואר מזה דפלוגתת רס"ג והרמב"ן ז"ל תלי' בשני תירוצי התוס' דלת' הא' מוכר' כרס"ג ז"ל דג' סגי לקבלת עדות אף במה שצריך ב"ד הגדול ובת' הב' נראה דס"ל דבמקום שצריך ב"ד הגדול צריך שיהי' כולם מקבלי עדות ואפי' סנהדרין של כ"ג וקבלו עדות ל"מ לכן צריך שיסברו כולם ע' לשון וזה מוכרח בדעת התוס', וראיתי להג' בעל מנחת חנוך ז"ל במצות עיה"נ שכ' לה"ר ברורה לדעת רס"ג ז"ל מהא דקי"ל בעיה"נ דצריך ב"ד הגדול והנה בש"ס ורמב"ם ז"ל מבואר דהסנהדרין שבעירם מקבלי העדות ואם נתברר שהודחו הרוב אז מעלין אותם לב"ד הגדול וגומרין שם דינם ודנין אותם בעיה"נ והנה ברור הדבר דעדים א"י לחזור ולהעיד בב"ד הגדול דאיל"ה אין כאן קבלת עדות כלל וע"כ דהקבלת עדות הוא בב"ד של כ"ג ואע"ג דלידון אותם בדיני עיה"נ צריך סנהדרי גדולה מ"מ קבלת עדות סגי בב"ד של כ"ג וה"ה דסגי בב"ד של ג' ומבואר כדברי רס"ג ז"ל את"ד ואשתמיט ממנו ד' התוס' שנראה מבואר מדבריהם דגם בדיני עיה"נ צריך שיעידו העדים בב"ד הגדול ומ"ש הגאון ז"ל דא"כ אינו כאן קבלת העדות כלל כיון דא"י לחזור ולהגיד לא ראה בזה ד' הירושלמי סנהדרין שאיבעיא להו בשוהנ"ס מה שיעידו העדים לחייבו כופר בב"ד של ג' ויעידו אח"כ לחייב את השור מיתה בב"ד של כ"ג נראה מירושלמי דיכולין לקבל עדותן עוד הפעם ובאמת האחרונים נתקשו בד' הירושלמי הא הוי עדות שאאילה"ז דאם יותזמו העדים הרי יהי' נפסלין למפרע משעה שיעידו לחייב את הבעלים כופר א"כ לא יהי' צריכין לשלם עבור השור א"כ עדותן לחייב את השור מיתה הוי עדות שאאילה"ז אך בעיה"נ ל"ק דבלא"ה הוי בגדר אאילה"ז בזה שמעידין שיהיה ממונם אבד כיון דחייבין מיתה על עדותן