כלי חמדה דברים קפה

יגעתי למצוא פתר לד' רבינו ז"ל במ"ש לחלק בין חו"ל לא"י דהרי ברור הדבר דבזמן דאיכא סמיכה בא"י סומכים גם את החכמים שבחו"ל וממילא דנין בחו"ל ג"כ הכל כמו בא"י ולאחר שבטלה הסמיכה גם בא"י ליכא דיינים מה"ת וא"כ מה זה שכתב הרמב"ן ז"ל דבזמן שהי' נוהגת הסמיכה הי' נוהגת בכל זמן בדיני ממונות וב"ד הנוהגין בחו"ל מה כוונתו בזה ועי' לעיל ברמב"ן ז"ל פ' מסעי בקרא דוהי' אלה לכם לדורותיכם בכל מושבותיכם שמבואר בדבריו ז"ל כן להדיא שאין נפ"מ בין א"י לחו"ל בשום דבר ועי' מ"ש בס' כל"ח שם באריכות והערותי שם בד' הרמב"ן ז"ל בענין אין תענית צבור בבבל שכ' ג"כ דבח"ל הדיינין שלהם הדיוטות הם עי"ש אך הרי כאן יבואר בדבריו ז"ל דגם בחו"ל מצוה למנות דיינים והיינו ע"כ סמוכים דאל"כ אינם דייני' מה"ת וא"כ שוב יכולים לדון הכל כמו בא"י ואין נפ"מ בין א"י לחו"ל ובזמן הבית שהי' דנין דיני נפשות ג"כ, גם בחו"ל הי' דני' ד"נ בכל עבירות לבד עיר הנדחת שלא היתה נוהגת אלא בארץ. ולולא דמסתפינא הייתי אומר שטעות הדפוס הוא ברמב"ן, דברמב"ן ז"ל הי' כתוב שהמצוה הזאת נוהגת בכל זמן [היינו אפי' לאחר החוביהמ"ק] בדיני ממונות ובדברים הנוהגין בחו"ל וכונתו הי' "חוץ לבית" היינו דיני קנסות ומלקות ארבעים שנוהגים כ"ז דאיכא סמיכה ול"צ לבית שאינן בגדר דיני נפשות וטעו המדפיסים ועשו מר"ת חו"ל חוץ לארץ ובסוף הדברים חיבת חוץ לארץ ג"כ הוספה מהמדפיסים וכל הדברים שד הרמב"ן ז"ל כאן יתפרשו כמו דבריו בפ' מסעי שו"ר להג' בעל אמ"ב ז"ל בחו"מ ס"א הביא ד' הרמב"ן ז"ל ולא הרגיש כלל בהא דאמרן וס"ל בפשיטות שד' הרמב"ן ז"ל אלו מתאימים עם ד' הרמב"ן בפ' מסעי אלא שנתקשה בד' הרמב"ן מטעם אחר דאיך אפ"ל דמשום מלקות צריך עדה שופטת גם לאחר חורבן הא קימ"ל דיני מלקות בג' וא"כ א"צ לזה סנהדרין של כ"ג וא"כ אכתי קשה כאן דאמרה תורה והיתה אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם וקאי על סנהדרין כמו"ש הרמב"ן ז"ל עצמו בריש דבריו בפ' מסעי א"כ איך סיים דקרא קאי על דיני קנסות ומלקות ארבעים ונשאר בצ"ע ובאמת בספרי לעיל בפ' מסעי כתבתי בדעת הרמב"ן ז"ל דכונתו רק על ב"ד של ג' אבל עתה אני רואה שצדקו ד' הג' ז"ל בקשיתו על הרמב"ן ז"ל ולכאו' עלה בדעתי שמזה ראי' למ"ש בס' כל"ח שם אות ג' להגי' בת' הגאונים שמביא בס' ישועות ישראל שכ' דבמלקות צריך תמיד סנהדרין של כ"ג משום דקימ"ל הוסיף לו רצועה אחת ומת הר"ז גולה וגלות צריך סנהדרין של כ"ג וא"כ א"ש ד' הרמב"ן ז"ל אך זה דוחק דא"כ עיקר חסר מן הספר והול"ל להרמב"ן ז"ל להוסיף גם גלות, דזה הוא העיקר שצריך סנהדרין הכלל שהענין צריך בירור גדול ועיי"ש באמ"ב שנתקשה מאד ולא העלה דבר ברור בזה אמנם זה איזה שנים כתבתי בת' לח"א איזהו הערות חדשות בענינים האלה לזאת הנני להעתיק אותם כאן לעורר לב החכמים וז"ל שם, ידידי שאהבה נפשי יקרתך השגתי ואשר אמרת עם הספר לתמוה על המרש"ל ז"ל בסנהדרין נ"ב ע"ב בהא דאמרי' בגמ' אומרתא בת טלי בת כהן שזינתה הוה אקפה ר"ח בר טבי' חבילי זמורות ושרפוה אמר ר"י טעה בתרתי טעה בדרב מתנה וטעה בדתניא ובאת אל הכהן והשופט וגו' בזמן שיש כהן יש משפט בזמן שאין כהן אין משפט וכ' ע"ז המרש"ל בחכמת שלמה וז"ל ויש לי לישבו דלא טעה וצורך שעה היה ומשום הכי שרפה שלא כדין ישראל בפתילת אבר שלא יאמרו דנין (ד"נ) אפי' בזה"ז אלא שריפה לפי שעה לצורך שעה לאותו הדור הי' ודו"ק ואינני כחולק על התלמוד שהרי אין בו נפקותא לא לחיובא ולא לפטורא ואין זה אלא למשיחא עכ"ל וע"ז תמהת דהרי זה בודאי א"א לומר דהש"ס לא אסיק אדעתי' דעשה לצורך הוראת שעה וע"כ דהש"ס ס"ל דמשום הוראת שטה אסור להרוג נפש וכדעת הרבה פוסקים בזה או כמ"ש הרבינו יונה ז"ל בסנהדרין כ"ח שם שג"כ העיר בד' המרש"ל וכ' דבת כהן הוי בגדר לא שכיח