כלי חמדה דברים קסח

הגר"א ז"ל אמנם ראה זה מצאתי מקורן של דברים בתרגום יונתן פ' משפטים בקרא דזובח לאלהים יחרם וגו' שכ' בזה"ל כל מאן דזבח לטעוות עממיא יתקטל בסייפא ונכסי' תגמרין בגין כן לא תהון פלחין אלהן לשמא דד' בלחודיהו עכ"ל ונראה דמפרש לה כהאבן עזרא ז"ל דקאי על בני נח כמו"ש הרמב"ן בשמו דלישראל כבר הזהיר בעשרת הדברות וקאי קרא זה על ב"נ ומבואר בתרגום יונתן דב"נ העובד ע"ז מיתתו בסייף וממונו אבד וברור הדבר דוה כונת הגר"א ז"ל ויש להעיר בזה בהוריות ד' ח' ע"א ורבי הא דריב"ל מה עביד לי' מפיק לי' לכדתני' לפי שמצאנו שחלק הכתוב בין רבים ליחידים רבים בסייף וממונן אבד יחידים בסקילה וממונן פלט וכו' נחלוק בקרבנותיהן ת"ל תורה אחת יהי' וגו' מתקיף לה ר"ח מהגרוני' טעמא דלא חלק הכתוב הא חלק ה"א נחלוק מאי נייתי וכו' א"נ צריך וא"ל תקנה וברש"י ז"ל וא"ל תקנה לעיר הנדחת בשוגג דא"א לחלוק קמ"ל תורה אחת דמייתי כל חד שעירה כיחיד וצ"ב דאמאי נימא דאין תקנה לעיר הנדחת בשוגג כיון דמיתתן בסייף וממונן אבד במזיד אמנם לד' הגר"א ז"ל יתכנו הדברים כיון דבמזיד נד נין בדיני ב"נ ובב"נ הרי ל"נ שגגתו לכפרה ונהי דא"ל חומרא זו להיות נהרגין בשוגג כמזיד דהרי בשוגג א"ד כב"נ עכ"פ ה"א דל"נ שגגתן לכפרה ומסתעי' בזה שיטת הגר"א ז"ל אמנם כ"כ בס' חמדת ישראל מה שיש לעי' לדעת הגר"א ז"ל א"כ לדעת הפוסקים דב"נ אינו מצווה על שיתוף ע"ז לא יתחייבו אנשי עיר הנדחת אם הדיח אותם לעבוד ע"ז בשיתוף ולא מצאנו זה בשום מקום וחטא העגל יוכיח שעבדו ע"ז בשיתוף, ואף על פי כן נתחייבו בסייף מצד דין עיר הנדחת הרי מבואר דגם בשיתוף עכו"ם נעשית עיר הנדחת וראה זה מצאתי דבר פלא בס' זבח השלמים להגאון מוהר"מ גלאנתי ז"ל פי' מטות אות קי"ב שכ' לפרש ד' המכילתא ומובא ברש"י ז"ל כה אמר ד' וגו' חרבו על ירכו והיכן נאמר לו זובח לאלהים יוחרם וכתב בזה"ל א"נ מ"ש והיכן נאמר לו ר"ל שכיון שחז"ל אמרו באמרם אלה אלהיך ישראל ששתפו ש"ש וד"א להכי קאמר שעל השיתוף מנ"ל שיהי' חייב מיתה ואנן קיי"ל "שאין חיוב מיתה על השיתוף" להכי קאמר דמפסיק זה למד מאומרו זובח לאלהים ונודע ששם זה הוא שם מושאל לשם השיתוף כי חול וקודש מעורבין בו באומר יחרם ולא אומר יסקל דהיינו משום סיפא דקרא בלתי לד' לבדו דוקא ולא בשיתוף ואז אם יעשה בשיתוף אין דינו בסקילה רק יחרם ניתן הדבר ביד ב"ד או יחרם ממונו או אם נראה לב"ד צורך שעה יחרם ממש בהרג אך לא בסקילה כדי שלא יטעו שעל השיתוף חייבין כעובד ע"ז ממש ורמז הפסוק הזה שעל השיתוף חייב כפי ראות ב"ד ומשה ראה שראוי לסייף עכ"ל והד' מבהילים את עין הרואה וח"ו לומר כן דעל שותף ע"ז ליכא חיוב מיתה בבירור וללמוד זכות על הגאון הזה שהי' בימיו ראש גאוני הדור בירושלים עה"ק תובב"א אולי כוונתו כיון דמבואר בגמ' דחטא העגל הי' בשיתוף עכו"ם וא"כ כיון דהי' להם טענת מודעה הרי דינם כב"נ ובב"נ קיי"ל דאין חייבין מיתה על השיתוף לכן קאמר דמרע"ה למד זאת מדקאמר הקב"ה זובח לאלהים יחרם וזה קאי על ב"נ כמו"ש האבן עזרא נראה מזה דגם ב"נ מוזהר בו השיתוף אלא שאינו ח"מ בבירור ולזאת אף בישראל לא נתחייבו סקילה בחטא העגל דא"כ יבואו לידי טעות דב"נ ג"כ ח"מ על שיתוף והוי כע"ז ממש ובאמת אינו כן דב"נ אינו חייב מיתה בהחלט בש"ע לכן דן אותם מרע"ה בסייף (ומצוה גדולה לתקן הדברים בהספר הנ"ל להרים מכשול ותמהני על נכדו הג' מוהר"מ חגיז ז"ל שהעיר שם לפר' פי' אחר והניח דברי זקינו הג' ז"ל ולא העיר עליו] אמנם אע"פ שהראנו פנים לד' הגר"א ז"ל מ"מ פשטות הסוגי' דמקשינן כיון דאקטיל הו"ל כפר' וכן כל השו"ט דגמ' למת מתיך רשעו לנהרג מתוך רשעו נראה מבואר דיש להם דין ישראל לגמרי דבב"נ בוודאי ל"ש לומר דהרוגי ב"ד יש ללהם כפרה ואינן בכלל נתנו את נבלת עבדיך והבן היטב בהסוגי' תראה מבואר דפשיטא להש"ס דאין נפ"מ בין מיתת עיר הנדחת לשאר מיתת ב"ד ויש מקים לדחוק ולת' ד' הגר"א ז"ל י"ל דכתב לקושטא דמילתא