כלי חמדה דברים טז

הי' דיני כשאר ד"ת שאינן מפורשין בתורה אמנם אחר שצוה הקב"ה לכתוב הביאור הזה בספר התורה ונהג בו כמו בכה"ת שהקב"ה אומר ומשה אומר וכותב הרי הביאור ג"כ מצות הקב"ה ממש ודוק היטב בכ"ז. שוב מצאתי רשב"ש סוף ס' כ"א מבואר ג"כ שלמד כן בפירוש ד' הרמב"ן ז"ל עיי"ש

ה) ודע שמצאתי פלוגתא בין הר"מ והרמב"ן ז"ל במה שתיקן מרע"ה תקנות אם הם דאורייתא או דרבנן שמד' הר"מ ז"ל בס' המצות בשורש א' שכ' בזה"ל וכבר התבאר לך דכל מה שתקנו הנביאים ע"ה שעמדו אחר מרע"ה הוא ג"כ מדרבנן ובביאור אמר בשעה שתיקן שלמה עירובין ונט"י יצתה ב"ק וכו' הנה התבאר לך שכל מה שתקנו אחר משה נקרא דרבנן עכ"ל הרי שכפל הר"מ ז"ל לדקדק בלשונו הזהב דרק מה שתקנו הנביאים שאחר משה המה דרבנן נראה מזה שתקנת מרע"ה בעצמו כמו הא דמשה תיקן להם לישראל שיהי' קורין ה' חג בחג וכן ז' ימי המשתה וז' ימי אבילות המה דאורייתא אמנם הרמב"ן ז"ל בשורש ב' כתב ע"ד הר"מ ז"ל אלו בזה"ל וכן מ"ש הרב בעיקר הראשון שכל מה שסדרו אותו הנביאים אחר משה הוא כמו כן דרבנן ולמד אותו מעירובין ונט"י וכו' ואפי' תקנותיו של מרע"ה עצמו מדרבנן הם כמו שאמרו משה תיקן להם לישראל שבעה ימי המשתה ושבעה ימי אבילות והם דרבנן כמו שאמרה הלכה כד' המיקל באבל וכן אמרו משה תיקן להם לישראל שיהי' שואלין ודורשין בענינו של יום וכו' מבואר מזה דהר"מ והרמב"ן ז"ל פליגי אי תקנת מרע"ה המה בגדר דאורייתא או דרבנן וראיות הרמב"ן ז"ל מהא דהלכה כמאן דמקיל באבל כבר תמהו עליו הפוסקים דהרי אבילות דיום ראשון לכ"ע מה"ת ואעפ"כ הלכה כד' המקיל באבל ובאמת נראה דלהר"מ ז"ל לשיטתו דס"ל דגם בהל"מ ספיקו להקל וכללא הוא לדעתו ז"ל דמה שאינו מפורש בתורה שוב נוכל להקל בספיקו ונמסר הד' לחכמים וא"כ א"ש בפשיטות הא דהלכה כד' המקיל באבל וכנראה לכאו' דעת הר"מ ז"ל דכיון דמרע"ה הי' השכינה מדברת מתוך גרונו כל תקנותיו המה דברי תורה ממש אלא שאינן מפורשין בתורה ואין עליהם אותו חומר של תורה שבכתב שיהי' ספיקו להחמיר ושיהי' נמנין בכלל המצות אבל ה"ה של תורה ועי' בשורש ב' שכ' הר"מ ז"ל לענין מה שנדרש בי"ג מדות דאע"ג דהוא דאורייתא מכל מקום אינו נמנה בכלל תרי"ג כתב בזה"ל ואפי' הי' המוציא משה בעצמו אין ראוי למנותם עכ"ל היינו שכללא הוא שכל מה שאינו מפורש בתורה ונלמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן אין למנותם בכלל תרי"ג מצות. אמנם בהעמק העיון בענין זה נלע"ד פלוגתת הר"מ והרמב"ן ז"ל בענין תקנות של מרע"ה הוא משום דאזלי לשיטתם בענין תקנת חכמים ז"ל אם הם בכלל לאו דלא תסיר ונקדם לבאר ד' הר"מ ז"ל

ז"ל הר"מ ז"ל בשורש א' וכבר התבאר שכל מה דתקנו הנביאים ע"ה שעמדו אחר מ"ר הוא ג"כ מדרבנן ובביאור אמרו בשעה שתיקן שלמה עירובין וידים יצאתה ב"ק וכו' הנה התבאר שכל מה שתקנו אחר משה נקרא דרבנן עכ"ל הר"מ ז"ל כפל לדקדק בלשונו דתקנות שתקנו שעמדו אחר מרע"ה הוא דרבנן והנה מצאו גם תקנות מרע"ה א' משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן ב' משה תיקן להם לישראל שיהי' קורין ה"פ בפסח הלכות עצרת בעצרת ה' חג בחג ובפשוט נראה שגם זה הוא רק מדרבנן וא"כ צ"ע על הר"מ ז"ל שדקדק לכתוב ולשנות דרק התקנות נביאים שאחר משה המה דרבנן וראה בשורש ב' שכ' רבינו ז"ל דמה שנלמד מי"ג מדות אינו נמנה בכלל תרי"ג מצות כתב בזה"ל ואולי תחשוב