כלי חמדה דברים קנא

דגונזין ומתקיים ושפיר הוי בזיון לשם וא"כ לפ"מ דפסק הרמב"ם פ"ג מסוטה כראב"ש דעור של בה"ט פסול א"כ שפיר השמיט הא דהיתה נגנזת תחת צירו של היכל וז"נ וברור בס"ד, את זה אמרתי להציע לפני כבוד גאונו שליט"א ואבקש שיאיר עיני במאור תורתו הק' ולהגיד לי חו"ד הרמה בכל אלה ובזה אצא ואו"ש מאדה"ש: בשולי המכתב

מ"ש בפנים באו"ק א' לפלפל בענין ב"א אם הוי כסידרן י"ל עוד מחגיגה די"ב פלגתת ב"ש וב"ה וחכמים אי שמים נבראו תחילה או דנבראין כאחת ועיי"ש ברש"י ע"ב ד"ה להקדים נראה דב"א לא מיקרי קודם ועי"ש בטו"א מה שהעיר מכאו"א ויש להאריך הרבה בזה ואכ"מ וע"ע ביומא ד"ה ע"ב פלגתת ר"ח וריו"ח בלבישת הבגדים אהרן ובניו דחד אהרן ובניו בב"א וחד אמר אהרן קידם ומאן דס"ל דב"א היינו מדכתיב וחגרת אותם נראה דאל"ה הי' צריך להיות קודם ול"מ ב"א דא"ז מיקרי קודם ועמ"ש בחי' שם ואכמ"ל

מ"ש בפנים באו"ק ד' לדחות הראי' מבן קמצר די"ל דמקצת אות איני בגדר שלא כסדרן דכ"ז דלא נשלם כל האות אינו אות כלל וכשנגמר אות האחרון אז נשלם גם האות הראשון ולכן הוי כסדרן אך כתבנו שזה דחוק אמנם לאחר העיון י"ל דהסברא נכונה ויש להעיר בזה מ"ד התו"ס ב"ק ד' ע"א ע"ב ד"ה איסה"נ שכ' דתחילת שחיטה לא חשיב שינוי לקנות בכך נראה מדבריהם דשינוי לא מקרי אלא אם מתקן מה ע"י השינוי אבל בלא"ה אינו בגדר נשתנה וא"כ י"ל דה"ה לענין שלא כסדרן ואין לומר דא"כ גם אות אחת לא יפסל אם נכתב שלא כסדרן דהרי חזינן לענין שבת דאיני חייב עד שכתב ב' אותיות הרי דאות אחת אינו בגדר מלאכה וא"כ נימא דה"ה לשלא כסדרן ז"א דאם כתב אות אחת שלא כסדרן הרי יש שינוי בב' אותיות ושפיר הוי שינוי וחשיב שלכ"ס אבל כל זמן דאינו בגדר אות כלל אינו בגדר שלכ"ס איברא דמד' התוס' א"ר דהרי יש לדקדק בדבריהם שכ' בזה"ל "לא חשיב שינוי לקנות בכך דלכאו' הך לקנות בכך מיותר לכן נראה דודאי התוס' מודים דהוי שינוי במקצת השחיטה ג"כ דאפי' א"נ דמקצת אות אינו חשיב ואינו בגדר שינוי אם הוא שלא כסדרן לא יתכן לומר כן במקצת שחיטה דהרי נקובת הושט הוא נבילה והוי כמתה וא"כ איך אפ"ל דלא חשיב שינוי לכן נראה דכונת התוס' לפי מ"ש המרש"ל ביש"ש דשינוי אינו קונה אלא שינוי המשביח אבל שינוי המתקלקל אינו קונה וא"כ תחילת שחיטה כיון דאם לא יגמור הוי רק שינוי המקלקלת לא חשיב שינוי לקנות בכך אבל זה ברור דמודים התוס' דתחילת שחיטה הוי בגדר שינוי ואין ראי' מזה לענין חצי אות אמנם מסברא י"ל כדאמרן ויש עוד לומר בהסבר הדברים דאם בעת שנגמר האות הוי כסדרן אינו בגדר שלא כסדרן דהנה האחרונים תמהו בהא דקיי"ל דתו"מ אינו כשר אלא כסדרן ובס"ת כשר אפי' שלא כסדרן הא ס"ת קדושתה חמורה וא"כ ניליף דפוסל בו שלא כסדרן ק"ו מתו"מ אמנם נראה להסביר הדבר דנהי דס"ת קדושתה חמורה מתו"מ מ"מ כיון דכל עיקרו של מצ"ע דכתיבת ס"ת הוא משום תכלית הלימוד כמו"ש בתוה"ק וידעינן ד' הרא"ש דמה"ט מקיימין המצוה בזה"ז בכתיבת ספרים שילמדון בהם וכיון שכן אינו פוסל שלא כסד' בכתיבה דא"ז תכלית המצוה וכיון דלענין תכלית המצוה אין נפ"מ אם נכתב שלא כסדרן כיון דעתה הכל כסדרן ויכולין ללמוד בו על הסדר כשר משא"כ בתו"מ דכתיבה בפני עצמה הוא התכלית של מצוה להניח אותו בבתים על ראש ובזרוע וכן במזוזות הבית וא"כ שפיר אמרינן דפוסל בו שלכ"ס ומעתה י"ל דדוקא אות שלם כיון דיש עליו שם של אות זה צריך להיות נכתב כסדרן משא"כ בחצי אות דבפני עצמו אינו כלום ויכול לעשות ממנו איזהו אות שירצה איני אלא בגדר מכשיר ואינו פוסל בו שלא כסדרן ויש להאריך עוד בכ"ז ואכ"מ

מ"ש בפנים באוק"ו לפלפל בדברי הירושלמי סוטה ודברי אדמו"ר הגה"ק