כלי חמדה דברים קנ

חייב משום מחיקת השם במחק אות אחת א"כ עכ"פ מבואר מדברי הירושלמי דלב"ה אינו חייב במוחק את השם במחק אות אחת והוא תימה רבה אמנם להנ"ל י"ל דס"ל התר"ס לא ש"ה א"כ כיון דקאי על מגילת סוטה דקודם מחיקה מהני שאלה כיון דהוא כתבה לתכלית שימחק וקודם המחיקה מהני שאלה א"כ לב"ה במחק אות אחת אינו לוקה דהוי התר"ס כנ"ל משא"כ בשתי אותיות דשוב ל"מ שאלה שפיר לקי אמנם לב"ש דס"ל דאין שאלה בהקדש ול"ה התר"ס כלל ושפיר ס"ל דלוקין ולפ"ז להלכה דפסק הרמב"ם ז"ל דלענין מלקות התר"ס ש"ה שפיר פסק כללא דכל המוחק אות אחת מז' שמות הק' לוקה אפי' בפרשת סוטה, אך מה דיש לעי' לפי"ז על הרמב"ם דפסק להלכה דלא כאמימר וס"ל דאפי' באכלה כולה נשאלין עלי' א"כ אמאי בנמחקה המגילה מערערין עלי' שתשתה הא יש עצה לישאל על הקדישה ובפרט דלא הביא פלגתת ב"ש וב"ה כלל ואולי י"ל דחדא מתורצת בחברתה דהרמב"ם ס"ל דב"ש וב"ה ס"ל כאמימר דאכלה כולה אין נשאלין עלי' ושפיר פליגי אם בעי דוקא מחיקת השם או סגי אפי' באות אחת משא"כ להלכה דלא קי"ל כאמימר א"כ במגילת סוטה תמיד מהני שאלה ואעפ"כ מבואר במשנה דמערערין עלי' שתשתה ועכצ"ל אע"ג דיתשל עלי' אח"כ מ"מ כיון דבשעה דבנמחקה הי' קודש הי' בזיון לשם הקודש הוי מחיקת השם ול"מ מה דישאל אח"כ וא"כ שפיר השמיט כל הפלגתא דב"ש וב"ה ופסק בסתמא דנמחקה המגילה מערערין עלי' שתשתה ובאמת יש להסתפק בד"ז בלאו דלא תעשון כן לד' אלקיכם דכולל כל דבר הקדוש בקדוה"ג אם ישאל אח"כ על ההקדש אם עבר על הלאו כיון דהאיסור הוא משום בזיון דבר הקודש לד' ואז הי' קודש א"ד כיון דאמרי' אגלמ"ל דלא קדוש מעולם וממילא ל"ה בזיון לשם הקודש כלל ולפ"ר לא מצאתי ד"ז ויש להעיר מש"ח דמהני שאלה והנה בש"ח נראה דמלבד האיסור דש"ח איכא איסור דל"ת כן לד' אלקיכם כיון דבחוץ אין מצותו בכך ושוב אסור מצד ל"ת כן וא"כ גם כשישאל ילקה מצד הלאו דל"ת כן לד' ומוכרח כיון דשואל ואמרי' אגלמ"ל דלא הי' קדשים מעולם ה"ה דאינו לוקה על הלאו דל"ת כן ועי' ברשב"ם ב"ב דק"כ ע"ב שדקדק בלשונו דלענין כרת דש"ח מהני שאלה ומדלא"כ גם לענין מלקות אולי י"ל קצת דס"ל דלקי ממנ"פ דאם יתשל הרי ג"כ ילקה מצד הלאו דל"ת כן אמנם מסתימת כל הפוסקים לא נראה כן ונראה פשוט להיפך דאם יתשל גם מצד ל"ת כן ליכא וא"כ ה"ה קדושת השם א"נ דמהני שאלה כשיתשל לא ילקה על מחיקת השם אך י"ל בשיטת הרמב"ם דמ"מ מערערין עלי' שתשתה כיון דהי' בזיון לשם הקודש אע"ג דאיתא בשאלה והוא מוכרח לשיטת הרמב"ם א"נ דעל קדושת השם מהני שאלה ובזה י"ל דברי הירושלמי שהבאנו לעיל דהמגילה היתה נגנזת תחת צירו של היכל ותמוה כמ"ש ולפי הנ"ל י"ל דהי' נשאלין עלי' ואח"כ הי' גנזה ויש עוד הרבה לפלפל בזה א"נ דמהני שאלה בקדושת השם אך ירא אנכי לבל אהי' למשא על הדכ"ג וגם זה המעט לא כתבתי אלא מפני שלענ"ד הוא הערה נכונה ולא מצאתי עוד מי שקדמני בזה אמרתי להציגה למשפט לפני הדכ"ג שיחי' ואין להקשות הא הדר"ל קושית מרן הכ"מ על הרמב"ם ז"ל דלמה השמיט הא דמגילה היתה נגנזת תחת צירו של היכל שלענ"ד נראה דבלא"ה לק"מ על הרמב"ם ז"ל דעל כרחך דפלוגתא דתנאי הוא דהרי לעיל בפ"ב איתא בירושלמי תני ר"א בן שמוע אומר אין כותבין על עור בהמה טמאה אמר ר"ש מכיון דאת אומר למחיקה נתנה למה איני כותב תני ראב"ש אומר רואה אני דברי ראב"ש מדברי אבא שאם תאמר אינו שותה ונמצא השם גנוז על עור בהמה טמאה עכ"ל הירושלמי ולכאו' תמוה לפ"מ דמבואר הכא בירושלמי דנגנזת תחת צירו של היכל כדי לשחקה א"כ אף באומרת א"ש ימחק השם וא"כ שוב אין גנאי לשם כיון דסוף כל סוף ימחק השם ועכצ"ל דראב"ש פליג בזה על הברייתא דהכא דהיתה נגנזת תחת צירו של היכל כדי לשחקה וס"ל להלכה