כלי חמדה דברים קמט

אות אחת לוקה מפלוגתת ב"ש וב"ה עפ"מ דנראה לחדש לכאו' לפ"מ שכ' הר"ן בנדרים ד' י"ד ע"ב בשם הראב"ד בפירוש ד' הגמ' דנודר בתורה לא אמר כלום ובמה שכתוב בה דבריו קיימין דהיינו דנודר באזכרות הכתובין בה הם דבר הנדור שע"י הכתיבה והכנה לשם קדושה הם קדושים עכ"ל מבואר מד' הראב"ד ז"ל דס"ל דקדושת האזכרות מקרי דבר הנדור ובלא קדושתו מה שמקדש אותם אינן קדושים דא"נ דקדושים בלא הקדישו ג"כ א"כ דמי לבכור דמבואר לעיל ד' י"ג ע"א דלא הוי מתפיס בדבר הנדור וע"כ כדאמר דהראב"ד ז"ל סובר דעיקר קדושת השמות הקדושים הוא רק ע"י שכותבן לשם קדושת השם וא"כ יש לעי' לפ"מ דקיי"ל דכל דבר הנדור וקדוש בקדושת פה מהני שאלה ה"ה בקדושת השם אם מהני שאלה לחכם ומנ"מ בין זה לשאר הקדש דמהני בי' שאלה ולדעת הש"ך ז"ל דס"ל דבאתא ליד גזבר ל"מ שאלה מטעם דלא אתא דיבור ומבטל מעשה לא קאמינא דלשיטתו ה"ה בכתיבת שה"ק דעביד מעשה ל"מ שאלה כי קאמינא לדעת התוס' כריתות דס"ל דדוקא לאחר שנשחטו ונזרקו כהלכתן ל"מ שאלה מבואר מדבריהם דלאחר שחיטה גרידא מהני שאלה א"כ חזינן דס"ל דלאחר מעשה ג"כ מהני שאלה בקדושת הגוף א"כ ה"ה בקדושת שה"ק אע"פ שכתבן לשם קדושת השם יש לומר דמהני בהו שאלה

אמנם נראה דז"א דכמו דכתבו התוס' דלאחר שנשחטו ונזרקו כהלכתן ל"מ שאלה והטעם כיון דכבר עשה מה שהי' לו לעשות ונגמר כל הדבר ל"מ שאלה א"כ ה"ה בכתיבת השם הק' דלאחר שכתבו כבר נגמר כל מעשה הקדושה ושוב ל"מ שאלה וז"ב לענ"ד ומה"ט לא מצאנו בשום מקום דבקדושת השם יהי' מהני שאלה

ומעתה נלענ"ד לחדש עפ"מ דמבואר בירושלמי פ"ב דסוטה שם לוי בר סוסי בעי קומי רבי מגילת סוטה מהו שתטמא את הידים וכו' אמר ר"י אינה שאלה כלום גזרו על הספרים שיטמאו את הידים לא מפני קדושתן וזו למחיקה נתנה עכ"ל וכ"פ הר"מ ז"ל שילהו פ"ט מה' אה"ט דאינה מטמאה את הידים משום דלמחיקה יתנה ומעתה י"ל דכיון דחזינן דלענין טומאת ידים אמרינן כיון דלמחיקה נתנה אינה מטמאה א"כ הרי תכלית פעולת כתיבת פרשת סוטה כדי שימחק המגילה א"כ כ"ז שלא נמחקה המגילה הרי לא נגמר עוד הפעולה ושוב מהני שאלה כמו בשחיטת קדשים לאחר שחיטה דמהני עוד שאלה הכ"נ דכוותי' ומעתה י"ל דזה פלוגתת ב"ש וב"ה אי בנמחקה אות אחת מערערין עלי' שתשתה דב"ה ס"ל דדוקא אם נמחקו שתי אותיות דהוא שם שלם וכיון דקיי"ל אכלה כולה אין נשאלין עלי' א"כ שוב לא מצי למתשל על מה שנמחק וכיון שכן הרי גרמה למחוק את השם משא"כ בנמחק אות אחת כיון דע"ז שנשאר מהני שאלה כיון דעדיין קדושת השם עליו כמושכ"ל וממילא לא נמחק השם כלל משא"כ לב"ש דס"ל אין שאלה בהקדש שפיר אפי' בנמחק אות אחת מערערין עלי' שתשתה ומעתה א"ש ד' הר"מ ז"ל דשפיר פסק דמוחק אות אחת משם לוקה דבכ"מ דל"ש שאלה שפיר גם לב"ה לוקה אפי' על אות אחת ואם כנים הד' י"ל בזה גם ד' הירושלמי דפ"ב שם דפליגי כמה יכתוב שלא לצורך וימחק ויהי' חייב ב"ש אומרים אות אחת וב"ה אומרים שתי אותיות ועי' בפני משה דמפרש לה לקדושת השם והוא תימה כמושכ"ל והנה לעיל כתבנו דלקרבן העדה ניחא אמנם טעיתי לפ"ר דגם לפירוש הקרבן עדה שמפרש דהשאלה אם כתב בדיו הפסול לכתיבת המגילה והי' שלא לצורך אם