כלי חמדה דברים קמז

דשלא כסדרן כשר בשם ואינו זוכר הד' על בוריין

איברא דלכאו' יש לי לעי' בת' אדמ"ו שליט"א דאכתי הי' עצה לקדש השם על תנאי דזה מהני גם לב"ש דאע"ג דס"ל לב"ש אין שאלה בהקדש מ"מ פשיטא דהקדש ע"ת מהני א"כ הי' לו עצה לכתוב פרשת סוטה ולקדש השם דוקא אם יהי' הכול כהלכתו אבל אם לא תשתה אינו מקדש את השם כלל ושוב לא יהי' צריך לב"ש לערער עלי' בנמחק אות אחת אמנם באמת ל"ק כיון דהתנאי אין לו נפ"מ אלא אם תאמר טמאה אני לאחר מחיקת אות אחת דלאחר מחיקת ב' אותיות גם תנאי ל"מ כיון דאין לו על מה לחול כנ"ל וא"כ ל"ש לתקן בעבור חשש זה להתנות תנאי כיון דהוא לא שכיח דלאחר מחיקת אות אחת תחזור בה וא"ש ד' אדמ"ו שליט"א

אמנם אי ק"ל הא ק"ל דנראה לכאו' להכריח מירושלמי דבמגילת סוטה הי' מקדשין את השם על תנאי והוא ממה דאיתא בירושלמי ריש ה"ג שם תני מגילתא נגנזת תחת צירו של היכל למה בשביל לשחקה וכו' ותמה ע"ז בשיורי קרבן הא איתא בבבלי דמוחק את השם לוקה והכא המסבב את הדלת ה"ה מוחק את השם ועיי"ש שתי' דירושלמי ל"ל הך דרשא ומותר לאבד כ"ק שאין בהן צורך אד"ק ותמי' מאוד הא מבואר באותה הלכה בהא דמערערין עלי' שתשתה פלוגתת ב"ש וב"ה כמה ימחק עכ"פ מבואר דאסור למחוק את השם וכן מדברי הירושלמי דפ"ב שהבאנו לעיל מבואר דמוחק את השם לוקה לכן נראה לענ"ד דהירושלמי ס"ל דהי' מקדש את השם על תנאי אם תשתה אבל אם לא תשתה לא יהי' קדוש כלל ומעתה שפיר הי' נגנז תחת צירו של היכל ולא הי' איסור במחיקה רק דלמחוק בפרהסיא היו חוששין מפני כבוד השם אבל בלא"ה אין איסור במחיקה ומעתה כיון שביארנו דנראה דהי' מקדש השם על תנאי א"כ שוב הדר"ל קשיתינו מ"ט דב"ש דס"ל דנמחקה אות אחת מערערין עלי' שתשתה כיון דעל תנאי זה לא נתקדש השם אמנם לאחר העיון נראה לי להעיר בדבר חדש ויתחזקו בזה ד' אדמ"ו שליט"א דהנה בשיורי קרבן הביא בשם הכ"מ ז"ל דתמה על הר"מ ז"ל שהשמיט הא דהיתה נגנזת תחת צירו של היכל ומה שתי' הוא ז"ל בזה אינו מחוור דגם ד' הירושלמי צריכין תי' כנ"ל

ועוד קשה לי על הר"מ ז"ל דהשמיט פלוגתת ב"ש וב"ה בהא דכמה ימחק ולד' אדמ"ו שליט"א אמאי לא פסק הר"מ ז"ל דהלכה כב"ה דאין מערערין עלי' שתשתה אלא בנמחק שתי אותיות לכן נלענ"ד דהנה בהא דכתבנו דיש עצה לקדש השם על תנאי לכאו' יש לעי' בי' לפמ"ש רעק"א ז"ל בת' ס"ב על הסופרים דבשעה שמניחין העורות בסיד אומרים שיהי' מעובד לשם ס"ת תו"מ וגיטין כפי שיבחרו אחרי כן וכתב הוא ז"ל דאין זה תיקון כלל דהא א"נ דהוי כמתנה בשעת עיבוד העור דאותו שיקח לס"ת יהי' קודש ולשם גט יהי' חול א"כ מ"ש על קלפים האלו סת"מ ע"כ יהי' צ"ל ברירה והרי אנן קיי"ל דבדאורייתא אין ברירה אתד"ק ומעתה נראה דה"ה הכא אם נימא א"ב אין עצה לקדש השם על תנאי אם תשתה המים ואם לא לא יקדש אותו דא"כ כשתשתה אח"כ צריך לבוא לברירה וכיון דבדאורייתא א"ב א"כ לא נתקדש השם כלל

ומעתה י"ל דב"ש וב"ה אזלי לשיטתי' לפי"מ דמבואר בביצה י' ע"א מסקנת רבא בהא דהמת בבית ולו פתחים הרבה דפליגי אי אמרינן ברירה דב"ה ס"ל יש ברירה וב"ש ס"ל א"ב א"כ לב"ה שפיר הי' מקדש השם על תנאי אם תשתה אבל אם לא תשתה אינו מקדש ולכן ס"ל לב"ה לחלק בין אות