כלי חמדה דברים קמו

השם ובשביל זה אין מערערין עלי' מה בכך דמחק גם הה' אח"כ דזה ברור דא"נ דשלא כסדרן פסול ומוחק את השם לא הוי אלא א"כ מוחק את השם לגמרי ע"כ אינו חייב אלא כשמוחק השם בב"א דבלא"ה לא משכח"ל מוחק את השם וא"כ מ"ט דב"ה וע"כ כדאמרן דס"ל דשם שלא כסדרן כשר ולכן הכא אין אנו חוששין אלא בנמחק שם אבל בנמחק אות אחת אין חוששין כיון דלא נמחק השם וז"ב לענ"ד

(ו) והנה כבוד אדמ"ו הגאון הצדיק מסאכאטשאוו שליט"א אמר לת' ד' הר"מ ז"ל מד' הירושלמי הנ"ל דהנה לכאו' יש לעי' על מה דמבואר במשנה דנמחקה המגילה מערערין עלי' שתשתה מפני שגרמה שימחק ש"ש לבטלה לפ"מ דקיי"ל דעקירה בטעות לאו שמי' עקירה א"כ חזינן דמחשבה בטעות אינה מחשבה וא"כ הכא נימא אדעתא דהכא לא קידש את השם אם ימחק בחנם וכיון שכן הוי שם שנכתב שלא בקדושה ומותר למוחקו מה"ת לפ"ד התשב"ץ ודעימי' אמנם נראה ע"פ מ"ש רבני קדמאי מובא דעתם בבה"ג ה' גיטין במתנה עם אשה ע"מ שלא תנשאו לפלוני ונשאת לאחר ואח"כ מת בעלה ונשאת לפלוני לא אמרינן אגלמ"ל דהגט שגרשה בעלה הראשון בטל וא"כ הבנים שיש לה עם הבעל האחר שנשאה קודם שמת בעלה הראשון הם ממזרים כיון דעתה ה"ה מותרת לאותו פלוני מכח מיתת בעלה א"כ אין עתה מקים להתנאי לחול ושוב אינו חל כלל ונשאר הגט בתוקפו אתד"ק [וכיו"ב כתבו התוס' ישנים יומא ד' י"ג ע"ב והד' עתיקין בס' רבני בתראי ז"ל עי' בת' רעק"א ז"ל ס' קכ"ו והנמשך וכתבנו מזה במק"א ואכ"מ]

ומעתה י"ל דלכן בנמחקה המגילה מערערין עלי' שתשתה ולא אמרינן אדעתא דהכי ל"ק כיון דעתה כבר נמחקה המגילה ואין להתנאי על מה לחול דבין אם קידש השם אדעתא דהכי בין אם לא קידש הרי עתה ליתא להשם ובכה"ג לא אמרינן אדעתא דהכי ל"ק ועפ"ז מובן היטב מה שמחלקין ב"ה בין נמחק אות אחת לנמחק שתי אותיות דהנה בנמחק אות אחת באמת אינו נמחק שם רק דמחק אות מהשם א"כ אם אמרינן על שלשה אותיות הנשארות אדעתא דהכי ל"ק ממילא לא מחק מהשם כלל ושפיר אין מערערין עלי' שתשתה כיון דאמרינן דאדעתא דהכי ל"ק משא"כ אם נמחקו ב' אותיות דהוי שם בפני עצמו וכיון דע"ז שנמחק ל"ש אדעתא דהכי ל"ק א"כ מה בכך דאמרינן על ב' אותיות הנשארים אדעתא דהכי ל"ק מ"מ כיון דעל מה שנמחק ל"ש אדעתא דהכי ל"ק וממילא מחק השם לבטלה וחייבת לשתות אמנם ז"ד לב"ה אבל לב"ש דאזלי לשיטתם דס"ל אין שאל בהקדש דהקדש טעות הוי הקדש ול"ש אדעתא דהכי ל"ק כלל ושוב גם באות אחת הוי מוחק את השם ושפיר ס"ל לב"ש דאפי' באות אחת מערערין עלי' שתשתה. אתד"ק ודפח"ח וש"י אמנם נראה דגם לפי ד"ק מוכח מירושלמי דשם כשר בכתיבת שלא כסדרן דאז שפיר יש לחלק בין אות אחת לב' אותיות דבאות אחת איכא למימר על הנשאר אדעתא דהכי ל"ק כיון דמה דנשאר לפנינו עדיין יש לו קדושה ואסור למחקו ויש לתנאי על מה לחול א"כ אמרינן ע"ז אדעתא דהכי ל"ק וממילא לא מחק מהשם כלל משא"כ א"נ דשלא כסדרן פסול א"כ אף בנמחק אות אחת כיון דכבר נפסל השם ואין חייבין עוד על מחיקתו א"כ נהי דנשארו ג' אותיות מ"מ כיון דאין עליהם שום קדושה שוב הוי כליתא כלל ואין לתנאי ע"מ לחול ושוב גם באות אחת הוי מוחק את השם וכמדומה לי ששמעתי אז מאדמ"ו שליט"א בפירש כד' הנ"ל דלפ"ד מוכח מירושלמי