כלי חמדה דברים קמד

כת' התוס' משום דרוב פעמים הבהרת קדים הא הכא חזינן דיצא מן הרוב כיון דבא בב"א וא"כ נהי דא"א לצמצם והוי ספק השקול הו"ל לאוקמה אחזקת טהרה אלא ע"כ דספק אינו ב"א רק דיש ספק לנו איזה קודם ויש להאריך הרבה בזה ואכ"מ כי לא באתי בזה אלא להראות מה שיש לעי' בענין זה דב"א היכא דכתיב קידם ודוק וע"ע בכריתות ד' כ' ע"א ס"ד לא אתעביד מחשבתי' וכו' ודו"ק

(ד) ועתה נשיב לעיקר הדין אי כתיבת השם כשר שלא כסדרן בזה בודאי צדקי ד' אדמ"ו שיחי' דמוכח מבן קמצר דכשר שלא כסדרן דאפי' א"נ דב"א הוי כסדרן מ"מ בכתיבת השם בב"א תמיד ראש ה"ה קדים לסוף הי' וכיו"ב וא"כ ממילא הוי שלא כסדרן ומוכרח מהא דבן קמצר דשלא כסדרן כשר וז"ב. וראיתי להג' בעל מנ"ח ז"ל שכ' במצוה תל"ז להביא ראי' דכתיבת השם צריך להיות דוקא כסדרן דהרי זה ברור דכשכותב שם הוי' אחר שכותב י'ה' הוא שם גמור וא"כ קשה איך מותר לכתוב אח"כ ו' הא הוי מוחק את השם אך ז"א דהוי מקלקל ע"מ לתקן שיכתוב לבסוף הה' ויהי' נגמר השם הוי' בשלימות אך לפי"ז יקשה הא מצאנו שתקנו חז"ל שלא יאמר לד' קרבן דדילמא לא יגמור ויהי' מוציא ש"ש לבטלה א"כ מכ"ש איסור מחיקת השם אמאי לא תקנו חז"ל דיכתוב קידם ה' ו' ה' ואח"כ היוד דדילמא ימות קודם שיגמור הה' האחרונה ויהי' מוחק את השם י"ה בה"ו שכ' א"ו דלא יכלו חז"ל לתקן כן כיון דכתיבת השם אינו כשר אלא כסדרן ומזה ראי' ברורה דכתיבת השם צריך להיות כסדרן ובזה א"ש מה דחז"ל מגנין את בן קמצר דלא רצה ללמוד על מעשה הכתב ולכאו' מנפ"מ אמנם להנ"ל א"ש כיון דבאמת בכל כתיבת השם איכא חשש מחיקת השם אך דאין עצה וא"כ בן קמצר דהי' כותב בב"א ולא הי' יכול להיות מכשול בשום פנים שפיר הי' התקנה היותר טובא בכתיבת השם אתד"ק. והנה מה שמת' בזה הך דבן קמצר הוא תמי' מאוד דהרי מבן קמצר מוכח להיפוך דשלא כסדרן כשר כנ"ל וא"כ ממילא הדר"ל קשית הגז"ל ונראה מדעת הגז"ל דסובר דב"א הוא כסדרן אך ז"א כמו"ש אדמו"ר דאפי' בא"נ דכל מקום בב"א הוי כסדרן הכא ל"ש זה כיון דתמיד תחילת האות האחרון קדים לסוף אות הראשון ויש לדחוק קצת ולומר דזה מה שתחילת האות האחרון קדים זה לית לן בה כיון דכ"ז שלא נגמר האות אינו אות כלל וכשנגמר האות האחרון אז נגמר גם האות הראשון ושפיר הוי כסדרן אך זה דוחק ומסברא נראה כמו"ש אדמו"ר דזה מקרי שלא כסדרן ומוכח מזה דשלא כסדרן כשר וראיות הג' ז"ל שמתפאר בה וחשבה לראי' ברורה ולענ"ד שתי תשובות בדבר א' לפי"ד התשבץ בת' דשם שנכתב שלא בקדושה מותר למוחקו מה"ת א"כ היכא דרוצה לכתוב שם בן ד' אותיות הרי אינו מקדשו אלא כשיגמור את כל השם אבל כ"ז שלא גמרו אינו מקודש כלל וא"כ שפיר יכול לכתוב השם כסדר ואי שיהי' סיבה שלא יוכל לגמרו הרי לא נתקדש השם יוד ה' כלל וא"כ לא מחק את השם כלל דאדעתא דהכא לא קדשו אלא אם יגמור כל השם וז"ב בעיני אך אפי' לפי"ד הפוסקים דסתמא לשמן קאי וא"צ לקדש כלל לענין מחיקת השם ואפי' אם נכתוב שלא בקדושה אסור למוחקו מ"מ נלענ"ד דלק"מ דדוקא בהא דלד' קרבן כיון דאם לא יגמור את תיבת קרבן יהי' מוציא ש"ש לבטלה בלי שום עצה לתקן ושפיר חששו חז"ל לזה ותקנו דיאמר קרבן לד' משא"כ הכא כיון דמוחק ע"מ לתקן לא עביד איסורא א"כ נהי דיהי' סיבה דלא יוכל לגמור ה' האחרונה מהשם הא אנן יכולין לגמרו וממילא הוא