כלי חמדה דברים קמג

ופשוטה לאחרי' כיון שהכל ביחד ועי' ביום תרועה שם כתב דרש"י ותוס' פליגי בכונת התוה"ק דרש"י ז"ל ס"ל דהתוה"ק לא הקפידה אלא שלא ישמע תרועה ואח"כ התקיעות אבל בב"א לית לן בה והתוס' ס"ל כיון דצריך פשוטה לפני' ופשוטה לאחרי' ל"מ בב"א דב"א לא מקרי כסדרן וי"ל לענ"ד דזה פלוגתת רב ושמואל במגילה ד' ל' ע"א בפורים שחל להיות בע"ש דרב ס"ל מקדימין פרשת זכור כי היכי דלא תיקדם עשי' לזכירה ושמואל אמר מאחרין כיון דאיכא מוקפין דעבדי בחמיסר עשי' וזכירה בהדי הדדי אתיין נראה לכאו' דפליגי בזה דרב ס"ל דב"א לא מקרי זכירה קודמת לעשי' ולכן צריך להקדים ולשמואל הקפידא עיקר שלא יאחר אבל בב"א הוי כמו זכירה קודמת לעשי' אך באמת מזה א"ר די"ל דרב ס"ל דב"א דמוקפין לא מהני לגבי עיירות וכיון דבעיירות תמיד יהי' עשי' קודמת לכן מקדימין אמנם נראה דזה תלי' בפלוגתת ר"ה ור"נ בחל פורים להיות בשבת עצמה דר"ה ס"ל דלד"ה אין מקדימין ור"נ ס"ל עדיין הוא מחלוקת וע"כ דפליגי בזה אם בת אחת הוי כמו קדמה זכירה לעשי' לכן לר"ה בזה גם לרב א"צ להקדים כיון דגם בעיירות הוא בב"א אבל ר"נ ס"ל דלרב דצריך להקדים גם בב"א ל"מ ולכן אף בפורים שחל להיות בשבת צריך להקדים פרשת זכור וז"ב בס"ד

ג) עוד יש להעיר בענין זה מד' האס"ז כתובות ד' ע"ה ד"ה אם בהרת קודם לשער לבן טמא וז"ל כתב רש"י ז"ל במהדו"ק אם בהרת קדמה לשער לבן וכו' שכך כתוב בפרשה וגזה"כ הוא דכתיב וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן שנתלבן השער מתוך הבהרת דהיינו בהרת קודם לשער הלבן וטמאו הכהן ע"כ פירוש הקשה לו דתקשי רישא לסיפא דמדתני אם בהרת קודם לשער לבן טמא משמע הא נולדו שניהם בב"א טהור ומדקתני סיפא אם שער לבן קודם לבהרת טהור משמע הא שניהם בב"א טמא ואי דייקת בדיוקא דרישא תקשי אמאי ספק טמא הא איכא ס"ס [היינו א' דילמא שער לבן קדום וא"נ בב"א ג"כ טהור] ותי' רש"י דנקט בהרת קודם לשער לבן משום דהכי כתיב בקרא וה"ה שניהם בב"א ועיקר טעמא דמילתא היינו דכל שנתלבן השער מתוך הבהרת אפי' באו שניהם בב"א בהרת קודם לשער לבן מקרי ואי ספק היינו פלוגתייהו דר"י ורבנן ואין כאן אלא חדא ספיקא אם נתלבן השער מהבהרת או הוא מעצמו לבן עכ"ל נראה מבואר מד' השטמ"ק כיון דכתיב אם בהרת קודם לשער לבן אין ב"א בכלל דב"א אינו בכלל קודם ובאמת בעיקר ד' השטמ"ק יש לעי' לפ"מ דקיי"ל דא"א לצמצם א"כ לא משכח"ל בת אחת ממש ותמיד א' קודם וא"כ בכל ב"א איכא ספק איזה קדים וא"כ י"ל דמה דכתיב ספק פליגי בי' ר"י ורבנן היינו באמת בב"א וזה הוי ספק כיון דא"א לצמצם ע"כ חד מני' קדים וא"י איזה קדים וא"ש פירוש המשנה אם בהרת קדמה טמא ואם שיער לבן קודם טהור ספק דהיינו אם נראה לנו שהי' בב"א וכיון דזה א"א הוי תמיד ספק בזה נחלקו ר"י ורבנן אך י"ל דהשטמ"ק ס"ל כשיטת רבינו שמשון בתוס' חולין ד' כ"ח דהא דאמרינן א"א לצמצם אין הכונה שלעולם לא משכח"ל בת אחת ממש רק דאנן לא ידעינן אמנם ספק איכא גם על ב"א וא"כ ל"ל דמה דתני ספק היינו אם נולדו בב"א דממ"נ איכא ס"ס דא"נ דב"א ממש טהור איכא ס"ס להתיר וא"נ דב"א טמא איכא ס"ס לאיסור ועוד י"ל דל"ל דספק היינו ב"א ופלוגתי' מצד א"א לצמצם א"כ ע"כ אחר קדים וא"י איזהו דא"כ שוב יקשה קו התוס' נדה י"ט ע"א דמ"ט דרבנן דמטמאי ולא מוקי לי' אחזקת טהרה וא"ל