כלי חמדה דברים קמב

בב"א משום דא"א לצמצם אבל אם הי' אפשר לצמצם הו"א דיכול להפריש בב"א אע"ג דהמצוה להפריש תרומה קודם ומבואר מזה כד' המג"א ז"ל ודוח"ל דהרי ב"ש סובר דלא קי"ל כירושלמי דאיכא מ"ע להקדים תרומה למעשר ועי' בר"מ ז"ל פ"ג מתרומות לא נזכר כלל דיש עשה להקדים אך עכ"פ הרי מבואר בר"מ ז"ל דהסדר הוא להקדים תרומה משום דיש לה מעלה יותר ממעשר כמבואר במכילתא והובא ברש"י ותוס' תמורה שם א"כ שוב צריך להיות קודם דוקא ואמאי יהי' מותר בב"א א"ל משום דא"א לצמצם והנה לכאו' עלה בדעתי' דהנה באמת בלא"ה יש לתמוה על הריב"ש שכ' דא"א להפריש כאחת מצד א"א לצמצם ואמאי הא יכול לומר מעשרות של זה יהי' בחלק זה דכל המעשרות בכלל כמבואר במשנה במס' מעשרות דמעשרות של זו בזו וא"כ שפיר הוי בב"א ממש וכיון דיכול להפריש כאחת שפיר יכול לברך ברכה אחת לכן נראה בכוונת הריב"ש לפ"מ שכ' הגרע"א ז"ל בת' דהא דמברכין על הפרשת תרו"מ אע"ג דישנו במחשבה וכ"כ מרן הב"י ז"ל דאין מברכין על ביטל בלב מטעם דישנו במחשבה ה"ט כיון דעיקר מצות הפרשה היינו להפריש התרומה לגמרי וליתנה לכהן וזה הוי מעשה גמור ולכן מברכין עלי' אתוד"ק וא"כ עיקר הברכה הוא על הפרשה גמורה ולא על הקריאת שם ושפיר כתב הריב"ש ז"ל דזה א"א לצמצם שיהי' בב"א ממש ושוב מוכרח דאפי' אם א"א לעשותן כאחת יכול לברך ברכה אחת לשתיהן אך בהיות כן כוונת הריב"ש ז"ל יקשה קשי' גדולה מ"ש הריב"ש דא"א להפריש כאחת מצד א"א לצמצם ודילמא יפריש המעשר מקודם ויהי' מקדים המעשר לתרומה ומה בכך כיון דקרא שם לתרומה מקודם אפי' אם יפריש המעשר קידם נראה ג"כ לכאו' דלית בי' איסורא דזה תלי' עיקר בקריאת שם וא"כ שפיר יכול לברך ברכה אחת כיון דהברכה עיקר על הפרשה בידים וזה אפשר להיות כאחת אם יקרא שם מקודם לתרומה ואח"כ למעשר ואולי סובר הריב"ש ז"ל דגם זה הוא בכלל הלאו דלא תאחר וצריך להפריש תחילה התרומה ואח"כ המעשר ומעתה י"ל דאם קרא שם לתרומה ואח"כ למעשר ומפריש בב"א נהי דעל הלאו עובר מצד א"א לצמצם מ"מ העשה דלהקדים שוב אינו עובר כיון דעכ"פ הקדים הקריאת שם ושפיר הי' לזה קדומה וא"כ י"ל דזה כונת הריב"ש ז"ל דמצד המעשר הי' יכול להפריש בב"א ע"י שיקרא שם מקודם על התרומה אע"ג דמפריש הכול בב"א מ"מ מקרי תרומה קודם מצד הקריאת שם וכיון דיכול להפריש אח"כ בב"א שפיר יכול לברך ברכה אחת דעיקרה על גמר ההפרשה אמנם מצד דאיכא לאו דלא תאחר א"כ שפיר א"א להפריש כאחת אפי' אם קרא שם מקודם כיון דא"א לצמצם דדילמא יהי' גמר הפרשה ממעשר קודם לתרומה ושוב עובר על בל תאחר וא"ר מהריב"ש שחולק על הירושלמי אך באמת צ"ע טובא בד"ז דמסגית הגמ' תמורה שם נראה דתלי' עיקר בקריאת שם ואם קרא שם לתרומה קודם שוב אין נפ"מ בהפרשה כלל מדחשיב לי' ללאו שאב"מ וא"נ דגם הפרשה צריך להיות דוקא תרומה קידם ואל"כ עובר בלאו אמאי הוי לאו שאב"מ וא"כ דברי הריבש צ"ע ואבקש מכבוד אד"מ להורינו כונת הריב"ש ז"ל

(ב) ויש להעיר עוד בזה מד' הגמ' ר"ה ד' ל"ד ע"ב תנ"ה שמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא מט' בנ"א כאחד לא יצא ורש"י ז"ל שם מוחק את הגירסא דלא יצא כיון דתרי קלי מתרי גברי משתמעי אמאי לא יצא אמנם התוס' כתבו דשפיר י"ל דלא יצא משום דאין כאן בתרועה פשיטה לפני'