כלי חמדה דברים יד

ובאמת י"ל עוד דאפי' ב"ת על פרטי המצות ל"ש מקודם בהחלט ונקח לדוגמא מצות תפילין א"נ כפשטות ד' חכז"ל בספרי ובמדרש בהרבה מקומות דגם במדבר הי' מניחים תפילין והנה נראה ברור דכ"ז דלא נאמר משנה תורה לא הי' בתפילין אלא ב' פרשיות קדש והי' כי יביאך שעדיין לא נאמר פרשת שמע והי' אם שמוע א"כ איך אפ"ל כללא דל"ת במצות אלו הא והי' הוספה אח"כ וכן יש לומר דרך פילפול במצות ציצית שנאמרה לישראל אחר מעשה מקושש לא הי' יכולין לקיים המצוה כתקונה משום שלא הי' להם תכלת במדבר ועי' בשיורי קרבן שבת פרק כלל גדול ד"ה מה צביעה היתה במשכן א"כ נראה פשוט דלא הי' תכלת עבור כל ישראל לצורך ציצית והנה האחרונים הקשו האיך אפשר להטיל לבן בלא תכלת הא איכא בל תגרע ותי' משום עדל"ת אך הנה לכאורה קשה איך שייך בציצית עדל"ת הא אינה מצ"ע מוכרחת לילך בבגד ד' כנפות ומנ"ל דגם בכה"נ עדל"ת אך הרי גילתה התורה בציצית דדוחה ל"ת דכלאים מצד הסמיכות אך הרי הסמיכות נאמר במשנה תורה וא"כ מקודם לכן לא ידעינן דבכה"ג עדל"ת וא"כ איך הי' יכולין לקיים מצות ציצית אך באמת א"ש דאז לא נאמר להם עוד לאו דבל תגרע וא"כ בלא"ה כיון דלא הי' להם תכלת הי' מטילין לבן לקיים מצות לבן. הארכנו קצת בפלפלת כ"ש להעיר לבב המעי' בד' הרמב"ן והרדב"ז ז"ל ותן לחכם ויחכם עוד

ד) והנה זה שמשה רבינו ע"ה ביאר להם את התורה והוסיף להם ביאור במצות התורה שכבר נצטוה כתב הרמב"ן ז"ל דזה עשה מרע"ה מעצמו מבלי שנצטוה ע"ז מאת השי"ת וזה הפירוש הואיל משה שהזכיר כן להודיעם כי מעצמו ראה לעשות כן ולא צוהו השם בזה עכ"ל ועי' באור החיים שכ' בזה"ל אלה הדברים אלה מיעט הקודם פירוש לפי שאמר אשר דיבר משה שהם דברי עצמו שכל ספר תוכחות ומוסר ממשה לעובר פי ד' ואמרו ז"ל קללות שבמשנה תורה משה מפי עצמו אמרן ואפי' מה שחזר ופירש מאמרי השם הקודמין לא נצטווה עשות כן אלא מעצמו חזר הדברים וחש הכתוב לומר כי כדרך שאמר משה מפי עצמו דברים כאלה כמו כן במאמרים הקודמים אמר משה מפי עצמו איזה דבר לזה אמר אלה הדברים פירוש אלה לבד הם הדברים אשר דיבר משה דברי עצמו אבל כל הקודם בד' חומשים לא אמר אפי' אות אחת מעצמו אלא הדברים שיצאו מפי המצוה כצורתן בלא שום שינוי אפי' אות אחת יתירה או חסירה עכ"ל ועי' עוד מ"ש בפ' ואתחנן בקרא את הדברים האלה וז"ל ולא אמר כל כי יש מהדברים האמורים שלא דברם ד' כגון מאמר כאשר צוך גם מאמר וזכרת כי עבד היית במצרים ועיי"ש באוה"ח במאמר הזה מ"ש שם

ויען שכבוד יד"נ הג' מקינסק שליט"א נסתבך בהבנת האוה"ח ותמה עליו מגמ' מפורשת ב"ב ט"ו ע"א וימת שם משה וכו' אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב ומכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע הרי מבואר דכל התורה כולה אות באות נאמרה מפי הקב"ה בלי שינוי אות אחת ח"ו אך באמת ד' הרמב"ן ז"ל והאוה"ח ברורין ומקודם נבאר דמ"ש האוה"ח דאלה מיעט הראשונים דכל הקודם בד' חומשים לא אמר אפי' אות אחת מעצמו אין כוונתו על כל הדברים אשר דיבר משה בספרים אלו דהרי מצאנו בענין שעיר החטאת אשר דרש משה שזה בודאי מפי עצמו אמר שהרי האמת הי' עם אהרן שלא שמע להקל בקדשי דורות ויותר מזה אפי' במצות לשעה כגון הציוי לבני לוי להרוג את החוטאים בעגל שאמר כה אמר ד' וגו' מבואר במכילתא ומובא ברש"י ז"ל היכן אמר זובח לאלהים