כלי חמדה דברים קלט

הרמב"ן ז"ל נכונים דת"ק ור"י ל"פ כלל וכ"ע מודים בנותץ אבן מן ההיכל עובר בלאו דל"ת כן דאפי' א"נ דבכ"מ אין מעילה במחובר היינו במחובר אינו נתפס בקדושה עצמיות ואינו בכלל קדשי ד' מ"מ בקדושת המקדש ל"ש לומר כן דהרי זה דאין מעילה במחובר ילפינן חטא חטא מתרומה וכמו דאין תרומה במחובר ה"ה דאין מעילה במחובר והנה הא דאין תרומה במחובר מבואר במנחות ד"ע ע"א דהוא בשני אופנים א' אם תורם במחובר שלא הי' תלש בשום פעם דלא חל עליו חיוב טבל ותרומה ואינו חל עליו קדושת תרומה כלל אם קורא שם ואפי' לכשיתלש אח"כ אינו תרומה בקריאת שם שקרא עליו בעודו מחובר לא חלה כלל ולא נתקדש כלל ב' כשכבר חלה עליו חיוב טבל ותרומה בתלש ומשחלו אח"כ נקרא עליו שם בעודו מחובר דבכה"ג חל עליו קדושת תרומה במחובר אלא דלא משכח"ל חיוב קו"ח במחובר כיון דאם אכלו כדרכן תלש הוא ואם גחן ואכל בטלה דעתו ואינה אכילה עיי"ש היטב בסוגי' והנה לכאו' יש לעי' לפי"ז איך ילפינן דא"מ במחובר מתרומה הא הקדש חל על מחובר ג"כ וא"כ א"ד לתרומה המחוברת אלא לתבואה שנתלש ונתחברה אח"כ וא"כ נהי דלענין תרומה לא משכח"ל משום דבטלה דעתו מ"מ בהקדש דתלי' בהנאה ובענין זה ל"ש בטלה דעתו דדרך להנות ממחובר א"כ ל"ש כלל א"מ במחובר ועכצ"ל דהילפותא מתרומה הוא דסוף כל סוף כיון דבתרומה המחוברת מעיקרה אינה נתפסת בקדושת תרומה כלל ה"ה בהקדש אינו חל עליו קדושת עצם אם מקדיש בעודו מחובר וליכא מעילה ולפי"ז בהקדש מחובר כזה אפי' אם יתלש ממנו ליכא מעילה כמו בתרומה אמנם כ"ז במחובר כזה שאינו חל עליו קדושה בעצם משא"כ קדושת המקדש והעזרות שגוף קרקע המקדש נתקדש בקדשת השי"ת והוא מקום המקודש מששת ימי בראשית לזאת בנין המקדש שהי' עפי' השי"ת להיותו קודש בודאי דחל קדושת השי"ת על מחובר ג"כ לזאת אפי' א"נ דגם בזה אין מעילה במחובר דגם לענין זה ילפינן מתרומה כיון דלא משכח"ל בתרומה מעילה במחובר כיון דתרומה אינה אסורה אלא באכילה ולא משכח"ל אכילה במחובר בשום אופן ה"ה דגם בהיכל ועזרה אינו מתחייב קו"ח ואשם אם נהנה במחובר אך ברור הדבר דבזה רק לענין חיוב י"ל כן אבל איסור תורה איכא כיון דיש עצם קדושה על הכל וכן כשיתלש בודאי דמועל מה"ת כמו בתרומה דמבואר בגמ' דמחייב קו"ח בכה"ג א"כ לכ"ע איכא הלאו דל"ת כן אם נותץ אבן מן ההיכל והעזרות דבזה ל"ש ללמוד מתרומה דאין מעילה במחובר שלא יהי' נתקדש כלל כיון דבאמת נתקדש הכל בקדושת גבוה וז"ב ומוכרח בדעת האור זרוע דס"ל דפשיטות דבמחובר כיון דאינו מעילה במחובר ליכא הלאו דל"ת כן ולא זכר כלל הא דנותץ אבן מן ההיכל וע"כ כדאמרן דס"ל לחלק בין קדושת המקדש דהוא קדושת עצה ואפי' א"נ בזה א"מ במחובר היינו משום דבתרומה לא משכח"ל ה"ה בהקדש א"כ עכ"פ קדש מה"ת ולכשיתלש מועלין בו וא"כ ממילא איכא הלאו דל"ת כן ובאמת דעת התוס' ור"ח ז"ל דבכל מחובר לכשיתלש מועלין בו נראה משום דס"ל דכיון דהקדש חל במחובר הר"ז דומה לתרומה החלה במחובר כגון שהי' תלש מקודם

אמנם דעת רש"י ז"ל נראה דס"ל דזה עצמו נלמד מתרומה דאין חל עליו קדושה עצמיות בעודו מחובר אם הוא מחובר מעיקרו רק בבנין של גבוה חל וכן נראה דעת האו"ז ומור"מ מרוטענבערג ז"ל אמנם כ"ז בשאר קדושת מחובר אבל בקדושת המקדש כ"ע מודים דיש קדושה עליהם בעודם מחוברם וממילא יש בהם מעילה