עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › כלי חמדה דברים

כלי חמדה דברים קלד

Keli Chemdah Dvarim 134 · כלי חמדה דברים · free full Hebrew text

Open in the reader →

מצות מזוזה שיהי' להם בתים שלהם לדור שם ויקיימו מצות מזוזה מה"ת ועי' בת' רעק"א ז"ל ס' ס"ו בדעת רש"י ז"ל אך וחוק לומר כן בכוונת הספרי דזה הוא ענין אחר לאהדורי לקיים עשה דמענישין עלי' בעידן רתחא גם צ"ע הלשון אף לאחר שתגלו דאם בא לומר דנוהג גם בחו"ל וללמוד מזה דכל חוה"ג נוהג בין בארץ בין בחו"ל אם כן גם קודם שיגלו צריך לומר דנוהג גם בחו"ל לכן נלענ"ד עפ"מ דמבואר בשבת דמודעה רבה לאורייתא אך הדר קיימו וקבלו בימי אחשורוש אמנם קודם לכן הי' יכולין לחזור מקבלת התורה אך כ"כ הרשב"א ז"ל דז"ד בחו"ל אבל בא"י לא הי' יכולין לחזור כיון דכל א"י ניתן להם רק ע"מ שיקיימו את התוה"ק וא"כ י"ל דכונת הספרי בפשיטות דמרע"ה אמר להם דאף לאחר שתגלו לא יעלה בדעתכם לפרוק מעליכם עול המצות מכח טענת מודעה כיון דסוף כל סוף תחזרו לארץ ישראל וניבא על גלות בבל וא"ש הכל בס"ד

וי"ל עוד עפ"מ שנראה להעיר בדבר חדש מאוד דאע"ג דתפילין הוי חוה"ג ונוהג בין בארץ ובין בחו"ל מ"מ כיון דכתיב בה ביאה וכנראה לא היתה נוהגת מצות תפילין במדבר מדלא אמר להם מרע"ה מצות שמע והי' אם שמוע מיד כ"א לאחר מ' שנה נראה מזה דלא התחילה מצות תפילין כ"א כשבאו לארץ א"כ נהי דהוא חוה"ג ונוהג בכ"מ מ"מ. ה"ד כשיש א"י בעולם אבל כשליתא לא"י ליתא למצות תפילין דלכן תלה לה הכתוב בביאה לא"י ומעתה לפ"מ דפסק הר"מ ז"ל דקדושה הראשונה בטלה לענין קדושת הארץ כיון דהי' ע"י כיבוש נתבטלה ע"י כיבוש ג"כ לזאת באמת בעצם לא היו צריכין להניח תפילין רק מפני שלא יהי' כחדשים כשיחזר ולפי"ז נפ"מ במצות תפילין בין גלות בבל ובין גלותינו עתה כיון דקדושת עזרא לא נתבטלה והארץ נשארה בקדושתה מ"מ יש ארץ ישראל ויש מצות תפילין בעצם בכ"מ משא"כ בגלות בבל אע"ג דהי' ג"כ במצות תפילין הי' רק מפני שלא יהי' כחדשים כשיחזרו וי"ל בדקדוק המקראות שבפ' שמע מבואר מצות ק"ש קודם מצות תפילין ושננתם לבניך וגו' ובשכבך ובקומך: וקשרתם לאות וגו' אמנם בפ' והי' אם שמוע כתוב מקודם מצות תפילין וקשרתם אותם וגו' ולמדתם אותם את בניכם וגו' בשכבך ובקומך ולהנ"ל י"ל דבפ' ואהבת אמר מקודם מצות ק"ש להורות דאחר ובקומך דהיינו בשחרית מתחיל מצות תפילין שבלילה לא יניח תפילין משום בל תוסיף כיון דלילה לאו ז"ת א"כ כשמניחן בלילה לכן סמיך לי' להנחת תפילין לק"ש של שחרית משא"כ בפ' והי' אם שמוע דקאי על גלות בבל דאין חיוב תפילין בעצם מצד שבטלה קדושת הארץ או משום טענת מודעה רק שמניחין אותם שלא יהי' בעיניהם חדשים כשיחזרו א"כ הו"ל כאלו מניחן לשומרן דמותר גם בלילה וליכא בל תוסיף לכן כתב מקודם מצות תפילין ואח"כ מצות ק"ש שחרית וערבית להורות דבגלות בבל הי' יכולין ללכת תמיד בתפילין אף בק"ש בערבית דלא הי' שייך אז איסור ב"ת כיון דלא הי' אז מצוה חיובית לא הי' בל תוסיף כשהי' מניחין גם בלילה ואם אמנם כי הוא רק לפלפולא אבל זאת נלענ"ד ברור דהכא עיקר הלימוד דחוה"ג נוהגת בחו"ל גם בליתא לקדושת א"י אף באותם דכתיב בהו ביאה ובזה א"ש מה שמקשין המפרשים דלמה צריך ללמוד מכאן ת"ל דילפינן לקמן בספרי פ' ראה מקרא דאלה החוקים אשר תשמרון לעשות בארץ יכול לא יהי' כל המצות כולן נוהגות אלא בארץ ת"ל כל הימים אשר אתם חיים ע"פ האדמה אחר שריבה הכתיב ומיעט הרי אנו לומדים אותם מן האמור בענין ומה אמור בענין אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם