כלי חמדה דברים קלג

דהיינו שמצות שבין אדם לחבירו שוות למצות שבין אדם למקום דכמו דמצות שבין אדם למקום אינן מצות אלא אם משאן מכח צווי השי"ת בתוה"ק כן מצות שבין אדם לחבירו שנצטוו ישראל היינו רק אם עושין זאת עפ"י התורה הקדושה ובזה י"ל מה שלקמן בפסוק טו"ב ואתפוס בשני הלחת ג"כ לוחת חסר דהנה בס' פענח רזא תמה נהי דמרע"ה דרש ק"ו שלא לתת הלוחות לישראל מ"מ איך שיברן הא עבר על ל"ת כן לד' אלוקיכם ות' דעתה שנתיישב בדעתו שלא ליתן הלוחות לישראל ראה דאותיות פורחות מן הלוחות וזה כונת רש"י ז"ל ששתיהן שות היינו דשניהם נשארו חלקות דגם הלוח שהי' כתוב עליו מצות שבין אדם לחבירו נשאר חלק וממילא הי' שניהם שוין והכוונה כנ"ל כי עיקר התוה"ק להורות שכל ישראל אחת הן כי עי"ד התורה נעשין אחת ועיד"ז ל"ש בין אדם לחבירו כלל כי המה בין אדם לעצמו

ודרך פלפול נראה לומר בביאור ד' רש"י ז"ל עפ"י הנ"ל דהנה לכאו' יש להעיר בד' הפענח רזא שת' דלכן ל"ש לא תעשון כן כיון דפרחו האותיות וכוונתו נראה עפ"ד הגמ' שבת קט"ז דאמרינן דקדושת הגליון הוא רק מכח הכתב וכשבטל הכתב פקעה הקדושה מעל הגליון ולכן לא היתה בשבירת הלוחות איסור דל"ת כן והרי שם בגמ' אבעיא דלא אפשטא על הגליונות שלא כנגד הכתב אם ג"כ בטלו קדושתן וא"כ א"נ דלא בטלו קדושתן אכתי קשה איך שיבר מרע"ה את הלוחות הא הגליונות שלא כנגד הכתב נשארו בקדושתן ואכתי איכא הלאו דל"ת כן כמו בנותץ אבן מן ההיכל והעזרה אמנם י"ל דלא הי' גליונות כלל שלא כנגד הכתב והיו כתובים לגמרי אך לכאו' ז"א דהא בחמשה דברות הראשונות שנותר הרבה תיבות מחמשה דברות האחרונות וא"כ בלוח הב' שהי' כתוב עליו ה' הדברות האחרונות נשאר גליון חלק וא"כ הדרק"ל לכן פירוש רש"י ז"ל דהי' שניהם שוות דהיינו שהי' עשרה בכל לוח ושוב י"ל דלא הי' גליון שלא כנגד הכתב ולא נוכל לפשוט מזה דגליונות שלא כנגד הכתב לא קדשו

ה) בפרשת והי' אם שמוע בקרא ושמתם את דברי אלה על לבבכם פירש רש"י ז"ל והוא מספרי אף לאחר שתגלו היו מצוינים במצות הניחו תפילין עשו מזוזות כדי שלא יהי' לכם חדשים כשתחזרו וכן הוא אומר הציבו לך ציונים

והדבר יפלא הא חובת הגוף מדינא נוהג בין בארץ בין בחו"ל ולמה צריך הטעם כדי שלא יהי' לכם חדשים ובאמת בספרי בפנים מבואר תלמוד תורה ותפילין ולא נקט מזוזה ועפ"ז הי' מקום לומר דסתם ספרי ר"ש ואזיל לשיטתו דס"ל דאפי' אם לא קרא אלא ק"ש שחרית וערבית קיים לא ימוש ס"ת הזה מבואר דס"ל דמצוה החיובית שבת"ת מקיים בק"ש שחרית וערבית אך אעפ"כ מודה רשב"י דמצוה ללמוד תמיד וכן תפילין אע"ג דמצותו שיהי' עליו כל היום מ"מ כ"כ בספרי דרך חיים דאם מניח פ"א ביום מקיים מצות החיוב שעליו ויצא יד"ח אלא שמצותן להיות עליו כל היום וע"ז דרשינן כאן מקרא דגם בחו"ל המצוה של ת"ת ותפילין נוהגת והיינו שיהי' מצוינים במצות ולא לצאת ידי חיבה בלבד אמנם לרש"י ז"ל דגרס במקום ת"ת מזוזה אא"ל כן איברא דגם לגרסת רש"י ז"ל דגרס תפילין ומזוזות ג"כ י"ל כנ"ל דהנה דעת רש"י ז"ל דשותפת עכו"ם פטור ממזוזה מה"ת וממילא בשכירות אפי' מישראל פטור מה"ת כיון דלאו ביתך הוא וא"כ לאחר שגלו לבין האומות שב דם לפטור עצמם ממזוזה ע"י שכירות או שותפות עכו"ם וע"ז אמרה תורה שיחזירו לקיים