כלי חמדה דברים קלא

ששותיהו כך בשביל הנאת מעיו שבו מה אמרת א"כ אם לא הי' מכוין לרפואה הי' שותיהו ע"י תערובות שיהי' בו גם הנאת גרונו ליתא דאי נמי לרפואה שתי לה הי' יכול לשתותו ע"י אניגרון דמהני לרפואה ויש בו הנאת גרונו ג"כ דהא מברך עלי' בורא פרי העץ בע"י אניגרון כדאיתא ר"פ כ"מ ושוב אין היכר דלרפואה מתכוין דכיון דאיך שיהי' הפסיד הנאת גרונו בחנם אפי' אי לרפואה שותיהו שוב נוכל לתלות ששותיהו מפני הנאת מעיו שבו עכ"ל העתקתי כל לשונו הקדוש מפני שצריך אני להתלמד בו שנראה מדה"ק דע"י אניגרון יש בשמן הנאת גרונו ולא אדע מקור לזה ומ"ש מדמברך עלי' בורא פרי העץ הא לענין ברכה לא תלי' כלל בהנאת גרונו וברור הד' לדעת רבינו ז"ל דהפירוש בגמ' כיון דאית לי' הנאה מני' בעי ברוכי קאי על הנאת מעיו ולא על הנאת גרונו ובאמת מלשין הר"מ ז"ל שכ' שמברך שהכול וכתב זה גם על שתה ע"י אניגרון אם לא חש בגרונו וכתב טעם הד' "מפני שלא נהנה מטעם השמן נראה דבשמן ל"ש הרגשת טעם כלל ונראה דהוצרך הר"מ ז"ל לזה דאל"כ אף באין חושש בגרונו ג"כ אם רוצה לשתות שמן אפי' בשותיהו ע"י אניגרון לא הי' שייך לומר דהשמן טפל אלא מפני דשמן חין בו טעם כלל רק דבשותיהו ע"י אניגרון אינו מזיק לגוף וא"ב אלא הנאת מעיו בטל לגבי אניגרון והוי בגדר טפל ודו"ק היטב. ולכאו' עלה בדעתי להוכיח דיש בשמן ג"כ הנאת גרונו מדלא אמר הגמ' לעיל ביתרון שיש בין יין לשמן דיין יש בו הנאת גרונו משא"כ שמן וע"כ כיון דהא דמברך עלי' בורא פה"ע הוא רק בע"י אניגרון ואז גם בשמן איכא הנאת גרונו אך יש לדחות כיון דלענין ברכה תלי' עיקר במזון וסועד אין נפ"מ אם יש בו הנאת גרון ויש להוכיח קצת דהר"מ ז"ל ס"ל דאין בשמן הנאת גרונו אפי' כששותיהו ע"י אניגרון מדלא הביא הר"מ ז"ל בה' תרומות דאם שתה ע"י אניגרון משלם קו"ח ופסק סתמא בפ"ר מתרומות דשתה שמן תרומה פטור נראה דס"ל דא"ב הנאת גרונו בשום פנים ואפי' בחושש בגרונו ליכא הנאת גרון אלא דבכה"ג הו"ל שמן עיקר כיון דצריך לי' לרפואה וכיון דנהנה בשתיתו הנאת מעיו מברך עלה בורא פה"ע ואע"ג דפסק הר"מ ז"ל דבשותה שמן וחומץ כאחת מחויב בקו"ח ונראה מסתימת דבריו דגם על השמן חייב קו"ח י"ל דהטעם כיון דמשניהם יחד נעשה אכילה שלימה דחומץ יש בו הנאת גרונו וא"ב הנאת מעיו ושמן יש בו הנאת מעיו וא"ב הנאת גרון לכן בהצטרפם יחד חייב גם על השמן משא"כ בשותה שמן ע"י אניגרון א"ח קו"ח וצ"ע בזה לברר דעת הר"מ ז"ל עכ"פ קשה מאוד על רבינו ז"ל לפרנס דסגי' דברכות לשיטתו. ויש עוד להאריך בכ"ז ולברר ח"ד אלא מפני שכבר הארכתי יותר מדאי פה תהי' שביתת קולמסי והנני דושה"ט באה"ר

ד) ט' י"א ויהי' מקץ וגו' את שני לחת וברש"י ז"ל לחת כתיב ששתיהם שוות וצריך ביאור

וראיתי להגאון מאמסטערדאם בס' בנין אריאל שכ' בכוונת רש"י ז"ל עפ"מ דמבואר בירושלמי פ"ו דשקלים כיצד הי' הלוחות כתובים ר"ש בן גמליאל אומר חמשה על לוח זה וחמשה על לוח זה רבנן אמרי עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה ובא רש"י ז"ל לפרש דהעיקר כמ"ד דעשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה ושתיהם הי' שוות ובזה א"ש מה שקשה לר"ע אמר שמואל דמומר לע"ז לא הוי מומר לכל התורה כולה א"כ אמאי שיבר מרע"ה שני הלוחות א"ו דעשרה על לוח זה