כלי חמדה דברים קכט

וז"ב ופשוט אך ז"ד א"נ דלענין ברכה סגי בהנאת גרונו אבל א"נ דכיון דכתיב ושבעת בעי הנאת מעיו דוקא וא"כ צריך כוונה להנאת מעיו והכא בחושש בגרונו הרי אינו מתכוין שיבוא למעי כיון דל"צ אלא לגרון א"כ אמאי ל"נ דלענין הנאת מעיו הוי מתעסק וא"צ לו כלל ואינו מכוין ואפי' א"נ דהכא מתכוין לשתות לגמרי מ"מ יקשה בהא שכ' התוס' ד' מ"ה ע"א ד"ה דחנקתה אומצא דז"ד במים אבל בשאר משקין ביין דהגוף נהנה בהן צריך ברכה וקשה הא בחנקתי' אומצא אינו מכוין יותר אלא שיבוא המים או המשקין לגרון כדי שעיד"ז ירכך האומצא ויצא מגרונו א"כ אמאי ל"ח בגדר מתעסק להנאת מעיו ומה בכך דא"ל הנאה מני' א"ו דעל הנאת גרונו לבד צריך ברכה ולכן שפיר אמרינן כיון דבעצם איכא הנאת גרון והכא מכוין שיבא המשקין בגרון נהי דאינו מכוין אלא לרפואה ולא להנאה מ"מ צריך ברכה כיון דבעצם נהנה ודו"ק ג. ומ"ש רבינו דביוה"כ בעי תרוי' הנאת גרון ומעיו לכ"ע ועפ"ז יצא לת' דעת הר"מ ז"ל דחומץ ליכא הנאת מעיו כ"א הנאת גרונו דמשיב את הנפש לכן ביוה"כ פטור ובתרומה חייב והנה א"נ כד' מרן זצ"ל יהי' מוכרח דרבי ס"ל דחייב על חומץ ביוה"כ משום דמשיב את הנפש דרבי ס"ל דיוה"כ חייב על הנאת גרונו רק דאנן קיי"ל כחכמים דפטור על החומץ משום דא"ב הנאת מעיו ואנחית לן מה שתמהו האחרונים דאיך אפ"ל דיוה"כ צריך הנאת מעיו דוקא הא מבואר בשבועות ובכריתות דמקשינן כרת דיומא לרבי היכי משכח"ל ותרצינן דחנקתי' אומצא ומית מבואר דחייב על הנאת גרונו אמנם להנ"ל א"ש דלרבי לשיטתו דס"ל דחייב על חומץ ביוה"כ משום שמשיב את הנפש הרי דס"ל דחייב ביוה"כ על הנאת גרונו ומש"כ האחרונים ומרן זצ"ל בתוכם דביוה"כ א"ח כ"א על הנאת מעיו היינו משום דהלכה כחכמים דפטור בשתה חומץ ביוה"כ ואע"ג דמבואר בכריתות דחכמים פליגי על רבי וס"ל דחומץ אינו משיב את הנפש הרי מבואר דלכן פטרי רבנן שותה חומץ משום דא"מ את הנפש וא"כ יקשה על הר"מ ז"ל איך פסק כרבי דחייב בתרומה הא לחכמים גם בתרומה פטור זה לא קשי' דכנראה הר"מ ז"ל בזה אזיל לשיטתו שפוסק כירושלמי דמודים חכמים לרבי בחומץ דמשיב את הנפש ולא כגמ' דידן ואע"ג דבירושלמי נראה דמודים חכמים רק לאחר טיבול וכבר עמד בזה הג' מראה הפנים ז"ל בירושלמי פ"ו דתרומות ה"א אבל עכ"פ דעת הר"מ ז"ל כן הוא ועי' בכ"מ פ"י מתרומות מ"ש בדעת הר"מ ז"ל אך מה שתמי' מאוד דהרי סוף כל סוף מבואר מגמ' דילן דזה הדין דשתה חומץ ביוה"כ תלי' אם חומץ משיב את הנפש וטעמא דרבנן דפטרי הוא משום שא"מ את הנפש א"כ מוכרח דעל הנאת גרונו בלבד חייב ביוה"כ ומנ"ל להר"מ ז"ל לפטור ביוה"כ משום דצריך גם הנאת מעיו

וי אמנם מה שנלענ"ד להעיר בדבר חדש בפירושא דפלוגתת רבי ורבנן ולקיים ד' חכמים דביוה"כ צריך הנאת מעיו ונאמר דמה דנראה בפשיטות מד' מרנא זצוק"ל דנפש היינו הנאת גרונו אם כי לעיל או"ק ז' ביארנו ג"כ שנראה כן מתו"כ והש"ס אמנם כאשר עינתי היטב נלענ"ד שאינו כן והננו להעתיק בזה ד' יד"נ הגאון מקינסק שיחי' בחיו"ד ס"ט בסוף הת' כ' בזה"ל כמבואר בתו"כ מקרא דנפש דהוא הצוואר כמבואר בש"ס ברכות מ"ד ע"ב גבי נפש משיב נפש אמר ראב"י עינקא עכ"ל ובמחכ"ת שגה בד' הגמ' שם וז"ל הגמ' נפש משיב נפש אמר ר"פ