כלי חמדה דברים קכז

שם שמבואר בזבחים פ"ד דחטאת עוף הבא עה"ס מטמאה בגדים בבית הבליעה וא"כ הקשי' עצומה הא איכא איסור דטומאת מקדש ומוכח כהח"ס דאם אכל כד"א כדי א"פ ובשעה שבא הח"ז האחרון כבר ליתא לראשון בגרונו אינו מטמא בבית הבליעה איברא דלקושטא דמילתא גם לפ"ד הגר"א והחת"ס קשה עפמ"ש במק"א בשם מרן בעל ח' הרי"ם ז"ל דנהי דהלל"מ דכזית בכדי א"פ ג"כ חשיב אכילה מ"מ ה"ד אם ראוי לאכלו בב"א אבל אם א"א לאכלו בב"א אלא בכדי א"פ ל"ח אכילה והוא נכון בסברא וא"כ הדרא ק"ל דהכא בב"א א"א לאכול משום דיהי' במקדש בטומאה וא"כ ל"ח אכילה בכדי א"פ וא"כ שפיר איכא תלתא נבילה וחב"ע וטומאת מקדש אך בגוף הקשי' י"ל בפשיטות דהנה באמת נתקשה הג' שי' הא עזרה הוה רה"ר והוי ס"ט ברה"ר וספיקו טהור אך י"ל דכוונת התוספתא היכא דאכלו בלשכות דהוי רה"י ושפיר משכח"ל טומאה בנע"ט בחטאת. עוף הבא עה"ס אבל הגמ' לא מצי למימר דאיכא תלתא דהא יכולין לאכול בעזרה ולא יהי' טמא משום דהוי ס"ט ברה"ר ואפי' לפמ"ש במק"א דהכא ל"ש ענין ס"ט ברה"ר דיהי' טהור משום דהתורה תלתה טומאת נע"ט באכילה נגרר הטומאה אחר האיסור וכיון דספיקו אסור מה"ת באכילה ה"ה דמטמא בבית הבליעה מ"מ א"ש דלא אמרינן דאיכא תלתא כיון דאם נימא דמותר משום נבילה ממילא גם איסור טומאה לא יהי' וא"כ הטומאה נגרר אחר האיסור וא"כ זה נכלל בכלל נבילה ובאמת י"ל עוד דמשום חשש טומאה יכולין לאכול בלשכות הבניות בחול ופתיחות לקודש דליכא משום טומאה ויכולין לאכול שם קדשי קדשים שוב נזכרתי שכבר העיר בזה ידידי הגאון באתוון דאורייתא כלל א' עיי"ש באריכות ואכמ"ל יותר בזה

(ט) עתה נבוא לדברי רבינו הגדול זצלה"ה בס' אגלי טל שכתב לת' את ד' הר"מ ז"ל שבשמן פסק שמברך שהכל ובשמן של תרומה פטור מקו"ח. וכן לענין חומץ של תרומה פסק שחייב קו"ח ואולי בשותה ביוה"כ חומץ פוסק דפטור ולת' כל אלה מחליט דיש שלשה סוגין בענין גרונו ומעיו דבכל אסורין לריו"ח חייב רק בהנאת גרונו ולא תלי' במעיו כלל ולר"ל בעי תרוי' גרונו ומעיו וראי' לזה מדמותר לאכול קודם יוה"כ רגע אחת אע"ג דביוה"כ איכא הנאת מעיו. ובברכת המזון וממילא ה"ה בברכת הנהנין דהוא מק"ו דברכה שאחרי' תלי' עיקר בהנאת מעיו ול"צ הנאת גרונו כלל דבלא"ה ל"ש ברכה על הנאת גרונו כיון דכבר עברה. וביוה"כ בעי תרוי' לריו"ח הנאת גרונו ומעיו. ומעתה א"ש הכל דבשמן ליכא הנאת גרונו כ"א הנאת מעיו לכן לענין ברכה מברך שהכל ובתרומה פטור מקו"ח כיון דליכא הנאת גרונו ועל הנאת מעיו א"ח בשאר אסורין אמנם חומץ ליכא הנאת מעיו כ"א הנאת גרונו לכן בתרומה חייב וביוה"כ פטור כיון דביוה"כ בעינן תרוי' הנאת גרונו ומעיו אתד"ק. ואבוא ע"ס דבריו הקדושים א' מ"ש להכריח דר"ל מודה דצריך הנאת גרונו דאל"כ איך מותר לאכול קודם יוה"כ הא כשבא יוה"כ איכא הנאת מעיו נלענ"ד אפי' א"נ כן אכתי לא הועיל לענין חמץ בפסח דאסור בהנאה ובזה כ"ע מודים דהנאת מעיו עכ"פ הנאה הוה א"כ איך מותר לאכול חמץ לפני זמן איסור רגע אחד מה"ת הא כשחל זמן איסור נהנה מחמץ שבמעיו וכיון דאכלו וחזר והקיאו חייב לריו"ח בכל אסורין א"כ לענין איסור חמץ ג"כ לא הוי בגדר חרכו קודם זמנו ומכ"ש אם בלע זית חמץ שלם רגע לפני זמן איסור אם בזמן איסור יקיאנו ויחזור ויאכלנו יהי' חייב א"כ אף בלא חזר והקיאו יהי' אסור משום שנהנה עתה