כלי חמדה דברים קכו

א"כ אף כששהה בבית הבליעה עוד ח"ז הראשון מ"מ כיון דנכנס לבית הבליעה ביותר מכדי א"פ א"ח עליו וכמו לר"ל דס"ל דחייב על הנאת מעיו שצריך שירד לתוך מעיו בכדי א"פ אבל ביותר מכן אינו מצטרף אע"פ שהח"ז הראשון עוד מונח בתוך מעיו ה"ה לריו"ח בהנאת גרונו צריך שירד כל הכזית לגרונו בכדי א"פ ובלא"ה אינו מצטרף ומעתה מובן היטב ד' החת"ס ז"ל וכ"כ למעלה שכן דעת הגר"א ז"ל דזה בודאי מסברא דטומאת בית הבליעה ל"ש אלא אם כל הזית בגרונו דוקא והא דצריך כדי א"פ היינו דאל"ה לא הוי אכילה ואינו מועיל מה שהוא יחד בגרונו כיון דא"ז אכילה א"ז מטמא בבית הבליעה כמו דאינו מטמא ביציאתו דרך בית הבליעה ועפ"ז יש לת' באמת ק' החת"ס שם דאמאי אמרינן הכא הואיל וחידוש הוא יטמא ביותר מכדי א"פ ג"כ ולהנ"ל א"ש דהכא כיון דאינו מטמא אלא כשהוא בבית הבליעה ופשיטא דבעי שיהי' כל הכזית ביחד בבית הבליעה דאל"ה ל"ש טומאה שפיר ה"א דגם ביותר מכדי א"פ מצטרף קמ"ל דז"א דצריך אכילה כמו בכל מקום

שבתי וראיתי למורי הגאון זצ"ל בס' נפש חי' בענין לאו שאין ב"מ ד' מ"ד בתשובתו אל מו"ר הגאון האדיר מקיטנא זצ"ל שכ' להוכיח דהנאת גרונו דחייבה רחמנא היינו רק על הירידה לגרון אבל מה שמונח אח"כ בגרון ל"ח הנאה להתחייב עליו דאל"כ אם הי' מונח כזית בגרונו והי' מתרין בו כמה פעמים יהי' חייב מלקות על כל התראה והתראה כמו דהיכא דהוא לבוש כלאים והתרו בו ואמרו לו פשוט פשוט והוא ראי' ברורה ומעתה מבואר כן דהיכא דהוא יותר מכדי א"פ אפי' אם מונח עוד ח"ז הראשון בגרונו אינו מצטרף דזה שמונח אח"כ בגרונו א"מ ואינו מוריד וצדקו ד' הגר"א והחת"ס ז"ל והן אמת דמ"ש שם מורי הג' ז"ל להכריח דכ"ע מודים דחייב על הנאת מעיו בלא הנאת גרונו ולא נחלקו ריו"ח ור"ל אלא על הנאת גרונו בלא הנאת מעיו זה אינו נראה מדעת כל הפוסקים וראי' שלו כיון דתחב לו חבירו לתוך בית הבליעה באונס א"א לחייבו על הנאת גרונו וע"כ דחיוב על הנאת מעיו ובזה ת' שם קושית מורי הג' מקיטנא זצ"לה"ה ולענ"ד נראה פשוט דרש"י ותוס' הוכיחו דכל שו"ט דגמ' היינו אליבא דר"ל דס"ל דאין אכילה חשיבה בלא הנאת מעיו דאל"כ יקשה בלא"ה לפמ"ש התוס' דתרומה שבא לגרונו נתחללה מקדושת תרומה א"כ בתחב לו חבירו לתוך בית הבליעה מיד שבא לבית הבליעה הרי נתחללה התרומה וא"כ אף במצי לאהדורי לא יהי' חייב מיתה משום תרומה כיון דנתחללה מיד אך ע"כ דכל השו"ט דגמ' אליבא דר"ל דס"ל דכ"ז דלא בא למעיו ל"ח אכילה וא"כ עדיין לא נתחללה מקדושת תרומה קודם שבא למעיו דאל"כ לח משכח"ל אכילת תרומה כלל דהרי ז"ב דאם אמרינן דבאכילת איסור נתחללה התרומה מכ"ש כשאכלה הכהן כמצותו משום דנעשה מצותה וכיון דכל השו"ט הוא אליבא דר"ל שפיר כתבו התוס' דחייב על הנאת מעיו אבל לריו"ח דס"ל דהנאת גרונו הוי אכילה א"ח על הנאת מעיו בלא הנאת גרונו אמנם עיקר הדבר שכ' מורי הג' ז"ל דא"ח לריו"ח על הנאת גרונו כ"א ע"ז שירד לגרונו נראין ד' מוכרחים וכמוש"ל ואכמ"ל יותר בזה]

והנה הג' שם רוצה לה"ר לדעת החת"ס מהא דאמרינן בגמ' דחטאת עוף הבא עה"ס איכא תרתי נבילה וחב"ע וקשה הא איכא טומאת מקדש ג"כ ומה שדחה דאין במליקת חטאת עוף הבא עה"ס טומאת בית הבליעה כבר הרגיש בעצמו בסוף הס'