כלי חמדה דברים קכה

חת"ס ז"ל א"כ שפיר י"ל דגם לר"ל אם בתוך כדי א"פ ירד למעיו כזית מטמא בגדים ושפיר אמרה תורה יטמא עד הערב דהוי כמו אכילות שבתורה לר"ל לכן הוכיח התו"כ מדכתיב נפש נראה דאכילה זו תלי' עיקר בהנאת גרונו ורק כשהוא בגרון מטמא בבית הבליעה ובא לאפוקי בזה שאר הנאת אכילה הן לעיסה והן הנאת מעיים שאינן מטמאין בבית הבליעה אמנם שלא נימא דהן אמת דאכילה דהכא הנאת גרונו ואז מתחיל לטמא בבית הבליעה אבל מנ"ל דפסקה ממנו טומאה אח"כ דילמא כ"ז שלא נתעכל מטמא דאע"ג שהוא בלוע מ"מ מטמא ע"ז מייתי ראי' מקרא מדטהור מערב ע"כ דלאחר אכילה אינו מטמא אע"ג דעדיין לא נתעכל

ובאמת נראה להוכיח דר"ל מודה היכא דכתיב נפש אזלינן בתר הנאת גרונו מסוגי דנפש בחולין ק"כ ע"א דמרבינן נפש לרבות השותה הן בחלב והן בחמץ והן בנע"ט ובכולם מת' ר"ל נפש לרבות השותה ולהנ"ל י"ל דהנה באמת הקשו בתוס' שם הא שתי' בכלל אכילה לכן נראה דגמ' לר"ל דס"ל דאזלינן בתר הנאת מעיו באכילה וכיון שכ"כ לעיל שבשתי' עיקר הנאה בגרונו תלי' לכן קשה כיון דכתיב בהו אכילה דתלי' במעיו מנ"ל דממחה ושותה דא"ב הנאת מעיו כ"כ אלא הנאת גרונו מנ"ל דהוי אכילה וע"ז שפיר ת' ר"ל מדכתיב נפש והיינו בית הבליעה כמו"ש בתו"כ לרבות דגם שותה חייב והיינו כנ"ל ולפ"ז הא דצריך נפש לרבות השותה הוא רק לר"ל דס"ל דבכ"מ אזלינן בתר הנאת מעיו אבל להלכה דקיי"ל כריו"ח ל"צ לזה קרא דנפש כלל דפשוט הדבר דשתי' בכלל אכילה וחייב על ממחה ושותה ועי' בלח"מ ז"ל רפ"א מה' חמץ ומצה שהרגיש בד' רבינו הר"מ ז"ל בפ"ג מה' שאר אבות הטומאות שנראה מד"ק דל"צ קרא דנפש ונדחק לפרשו שלא יקשו עליו מסגיות הש"ס אמנם לדברינו הדבר נכון מאוד ומצאתי לרבינו מנוח ז"ל בס' המנוחה ריש ה' חמץ ומצה ע"ד הר"מ ז"ל דא' האוכל וא' הממחה ושותה שכ' בזה"ל אבל הכא בהנאה קא קפיד רחמנא והרי יש כאן הנאת גרונו ולא גרע חמץ מחלב ושאר אסורין שאם המחה אותן וגומען חייב וד' סתומין לכאו' אמנם עפ"ד הדברים מבוארים דלפי האמת דקיי"ל דהנאת גרונו הוי אכילה ל"צ קרא כלל דחייב בממחה חלב וחמץ ושותה. ובזה נסתר הוכחת כבוד יד"נ הגאון מקינסק שליט"א בס' חלקת יואב ח' יוד' סוף ס' ט' דר"ל ע"כ מודה דצריך גם הנאת גרונו לאכילה דאל"כ איך משכח"ל לדידי' טומאת בית הבליעה דהוא מחמת אכילה והרי הנאת גרונו ל"ח אכילה ור"ל בעצמו ג"כ מודה דטומאת נע"ט הוא מכח אכילה מדצריך קרא דנפש לרבות השותה ולהנ"ל דא ודא אחת הוא דמזה דכ' רחמנא נפש לרבות השותה מכרח דהכא גם הנאת גרונו הוי אכילה וממילא מטמא בבית הבליעה אבל בכל מקום צריך דוקא הנאת מעיו ול"צ צירף הנאת גרונו לאכילה ודוק היטב בכ"ז

(ח) ובעיקר ענין טומאת בית הבליעה ראיתי להג' חלקת יואב שם שכ' להפליא על החת"ס שכ' שנראה ברור דהא דמצרפינן בכדי א"פ היינו כשיהי' בבית הבליעה ביחד אבל בלא"ה ל"ש טומאת נע"ט ותמה הג' הנ"ל דא"כ אף ביותר מכדי א"פ מצטרף כיון דשניהם ביחד הם בבית הבליעה במקום אכילה א"ד ולענ"ד נראה דבכל אסורין אע"ג דמצטרפי כדי א"פ אפי' בליתא לקמא מ"מ ביותר מכדי א"פ אינו מצטרף אפי' באיתא לח"ז הראשון עוד בבית הבליע כיון דגזה"כ דצריך אכילה ע"י פיו דוקא וזה אין מדרך לאכול כזית ביותר מכדי א"פ