כלי חמדה דברים קיט

גם הנאת גרונו וא"כ הא דחייב בכזית בכדי א"פ היינו משום צירף הנאה שמקודם שנהנה גרונו מח"ז הראשון. וראיתי לאחרונים שכ' להסביר פלוגתת ר' יוח' ור"ל בח"ש אי אסור מה"ת דאזלי לשיטתם דלריו"ח דס"ל דאזלינן בתר הנאת גרונו א"כ צירף הח"ז הראשון לחיובא וא"כ מוכרח דאיכא על הח"ז שם איסור תורה משא"כ לר"ל דס"ל דאזלינן בתר הנאת מעיו א"כ ל"צ כלל לצירף האכילה הראשונה רק כיון דע"י האכילה אחרונה איכא השתא כזית שלם עתה האיסור והוי כמו בל יראה שהסביר הש"א ז"ל דל"ש בזה חצי לאצטרופי מה"ט ולהנ"ל תלי' זה בפלוגתת רש"י ותוס' הנ"ל

אך באמת לדעת הפנ"י הנ"ל דבפחות מכזית ליכא הנאת מעיו כלל וכפ"מ שהוכחנו שכן דעת רש"י ז"ל י"ל בפשיטות דר"י ור"ל אזלי לשיטתם דריו"ח ס"ל דאכילה הוי הנאת גרונו שפיר גם ח"ז אסור מה"ת כיון דגם בח"ז יש הנאת גרונו והר"ז חצי שיעור מהאיסור משא"כ לר"ל דס"ל דאכילה הוי הנאת מעיו והנאה זו ליתא בפחות מכזית א"כ גם ח"ש לא הוי דהרי פחות מכזית ליכא איסורא כלל וז"פ וברור לפ"ד הפנ"י ז"ל ומה מאוד ימתק עפ"ז ד' הירושלמי מודה ר"ל ביוה"כ ופירש הג"ר יעב"ץ ז"ל דכוונת הירושלמי על כזית כיון דהוי שיעור חיוב בכ"מ נהי דביוה"כ שיעורו ככותבת מ"מ אסור מה"ת ואינו מובן כל הצורך אמנם להנ"ל הד' ברורים דכיון דבכזית איכא הנאת מעיו א"כ נהי דהכא שיעורו ככותבת מ"מ כזית הוי ח"ש גמור מהאיסור ושפיר גם ר"ל מודה דח"ש אסור מה"ת. אמנם זה רק לפלפולא אבל לקושטא דמילתא א"א לומר לפי"ד רש"י ז"ל דטעמא דר"ל דח"ש מותר מה"ת משום דאינו גם ח"ש כיון דליכא בזה כלל הנאת מעיו משא"כ היכא דבח"ש יש באמת אותה הנאה שיש בשיעור שלם גם לר"ל אסור מה"ת כיון דהוי ח"ש גמור דא"כ יקשה במשקין שלפי"ד רש"י ז"ל ליכא כ"א הנאת גרונו א"כ צריך להיות לר"ל ח"ש אסור מה"ת כיון דבמשקין הח"ש ג"כ איכא הנאת גרון והר"ז ח"ש וא"כ יקשה בהא דמקשינן בר"פ יוה"כ על הא דקתני במשנה יוה"כ אסור באכילה ושתי' אסור ענוש כרת מבעי"ל ותרצינן בח"ש ומקשינן הניחא לריו"ח אלא לר"ל מא"ל וקשה הא י"ל בכזית ומודה ר"ל דאסור מה"ת אך כ"כ בת' אחת דקושית הגמ' שפיר כיון דתני אסור באכילה ושתי' ובשתי' השיעור ביוה"כ מלא לוגמיו וזה שיעור קטן מרביעית א"כ ח"ש מותר מה"ת אמנם א"נ כנ"ל דבמשקין לר"ל ח"ש אסור מה"ת א"כ שפיר קתני אסור באכילה ושתי' אף לר"ל דח"ש באוכלין כזית דיש בו הנאת מעיו ובמשקין כל ח"ש כיון דגם בשיעור שלם ליכא אלא הנאת גרונו שפיר בח"ש אסור מה"ת א"ו דאין זה טעמו דר"ל רק דס"ל דאפי' ח"ש גמור מותר מה"ת ולפ"ז ה"ה ביוה"כ מותר מה"ת

(ג) אמנם מה שיש להעיר דבר חדש עפ"י הנ"ל דנהי דס"ל לר"ל דאכלו וחזר והקיאו וחזר ואכלו אינו מצטרף לכזית וכנ"ל מ"מ ביוה"כ דהשיעור ככותבת והוא ב' זיתים אם אכל כזית ובא לכריסו וחזר והקיאו ואכל אח"כ כזית אחר או אפי' אותו כזית עוד הפעם יהי' חייב כיון דבכזית איכא הנאת מעיו ג"כ שוב מהני אכילתו כדי א"פ לצרף אע"ג דבשעת אכילת כזית השני ליתא להראשון מ"מ הר"ז דומה להנאת גרונו וכמוש"ל באריכות הן אמת לפמ"ש האחרונים דביוה"כ דתלי' במיתבא דעתי' כ"ע מודים דא"ח אלא בהנאת מעיו דבהנאת גרונו לא מיתבא דעתי' א"כ נראה דצריך שיהי' ככותבת