כלי חמדה דברים קיז

הא בליעה בלא לעיסה הוי שלא כד"א ותרצינן בגרומתא זעירא דדרך לבולעו והוי דרך אכילה ובאמת מזה דס"ל לתוס' בפשיטות דאליבא דר"ל א"ח בבליעה בלא לעיסה משום דהוי שלא כד"א מזה ג"כ מוכרח דס"ל לתוס' דר"ל מודה באכילה בעי הנאת גרונו ג"כ דאל"כ אמאי יחשב זה בגדר שלא כד"א כיון דאיכא מילוי כרס ומנ"מ אי לעסו או לא א"ו דס"ל לתוס' דלר"ל לא הוי אכילה כ"א בהנאת גרונו ג"כ והנאת גרונו דרכו ע"י לעיסה דבר שדרך ללעוס אמנם לת' דעת רש"י ז"ל דס"ל בפשיטות דר"ל מודה דאם אכלו בב"א חייב וכל הפלוגתא של ריו"ח ור"ל בשלא אכלו בב"א נראה דרש"י ז"ל הוזהר בזה שכ' דלר"ל דס"ל דאכילה הוי הנאת מעיו ג"כ סתם אכילה בב"א שירד למעיו בב"א ולפ"ז הלל"מ דכדי א"פ הוא להורות דאם ירד למעיו כזית בכדי א"פ חייב עליו אמנם ביותר מכדי א"פ אע"ג דעתה מונח כזית בתוך מעיו מ"מ ל"ש להתחייב עליו דאינו בגדר אכילה ולפ"ז לדעת רש"י ז"ל ס"ל לר"ל דל"צ הנאת גרונו כלל ועל הנאת מעיו בלחודא חייב דזה הוי אכילה אמנם א"ח עליו כ"א כשהוא בכדי א"פ ובאמה"ח צריך שיהי' בב"א וקושית הגמ' דהיכא משכח"ל נראה לפרש לדעת רש"י ז"ל דהקשי' לר"ל לשיטתו דס"ל התראת ספק לש"ה ועי' בזבחים ד' ע"ח ע"א בהא דפי"נ וטמא שבללן זב"ז וא"כ הכ"נ בנחלק בפיו הוי תמיד ספק דילמא נשאר משהו בגרונו ולא ירד הכול ביחד למעיים וא"כ למ"ל מלקות וע"ז תרצינן בגרומתא זעירתא דבולע ביחד ושפיר לוקה כן נלענ"ד ביאור דעת רש"י ז"ל

אמנם מה דיש לעי' עוד בדעת רש"י ז"ל בהא דפירש בד' ר"א אמר ריו"ח אכל ח"ז והקיאו וחזר ואכל ח"ז אחר חייב מ"ט הרי נהנה גרונו בכזית וכתב רש"י ז"ל בזה"ל הרי נהנה גרונו בטעם שני חצאי זיתים וכו' אבל הנאת מעיים אינו אלא במילוי כרס ואע"ג דבלע שני חצאי זיתים לא נתמלא כריסו אלא בחצי זית שכשבלעו לזה כבר יצא זה עכ"ל ולכאו' תמי' מאוד לדעת רש"י ז"ל דנראה מבואר דמהני צירף כדי א"פ להנאת מעיו לר"ל א"כ מה בכך דכשבלע השני כבר יצא הראשון מ"מ אמאי לא יצטרף ומה בכך דאין כאן מילוי כרס בב"א משני חצאי זיתים הא בהנאת גרונו ג"כ ליכא בב"א רק דאמרינן בכזית בכדי א"פ מצרפו ואע"ג דבשעה דאיתא להאחרון שוב ליכא הראשון מ"מ מצטרפין וחייב על הנאת גרונו א"כ לר"ל בהנאת מעיו ג"כ נימא כן כיון דאכלו ובא לכריסו הרי נהנה עתה כריסו בחצי זית ואע"פ שחזר והקיאו מ"מ אח"כ כשחזר ואכל חצי זית אחר בכדי א"פ איכא השתא ג"כ הנאת מילוי כרס מחצי זית ואמאי לא יצטרפו זה אם זה ומנ"מ בין הנאת גרונו להנאת מעיו דהרי זה ברור דאם אכל כזית שלם איסור ומיד חזר והקיאו דחייב גם לר"ל דא"צ שישהה בכרס רק כיון שבא כזית לכרס הוי בגדר אכילה א"כ ה"ה בח"ז כיון דכדי א"פ מצטרפין א"כ מה בכך דבשעה שבא הח"ז האחרון ליתא להראשון מ"מ הרי הכרס נהנה בכזית בכדי א"פ וצע"ג לכאו'

ולכאו' עלה בדעתי לחלק דדוקא לריו"ח דס"ל דאזלינן בתר הנאת גרונו והוא משום הטעם שטועם החיך והגרון וא"כ לכאו' קשה אמאי לא יצטרף גם ביותר מכדי א"פ כ"ז שמרגיש הטעם בפיו ובחיך ובגרון אך כיון שצריך שטעם יהי' מממש הא טועם לחוד אינו אסור וכיון שכן אמרינן כיון דדרך אכילה כדא"פ לכן דוקא כדי א"פ מצטרף מעתה ז"ד בהנאת גרונו דתלי' בטעם וטעם איתא אח"כ ג"כ נהי דאין