כלי חמדה דברים קט

ומה שנלענ"ד האמת בדעת הר"מ ז"ל דאזיל לשיטתו בפ' מה' מעילה דס"ל דבמעילה בעינן מתכוין להנות ובלא"ה א"ב מעילה וכ"כ לעיל בפ' מטות או"ק א' שמקורו מתוספתא פ"ב דמעילה יעיי"ש ולכן בברכה ראשונה דהוא משום לתא דמעילה אינו אסור אלא במכוין להנות אמנם ז"ד בפחות מכזית או רביעית דבזה ליכא ק"ו מברכה אחרונה כיון דברכה אחרונה ל"צ אלא על כזית או על רביעית ואינו אלא משום איסור מעילה לכן צריך מתכוין להנות דוקא אמנם ברביעית דאיכא ק"ו מברכה אחרונה דמה כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כ"ש וא"כ מדינא צריך ברכה וא"כ ל"צ שיהי' מתכוין כמו בברהמ"ז דחייב אפי' באינו מתכוין לאכילה ועפ"ז א"ש מאוד מה שתמהו על הר"מ ז"ל דלענין ברכה פסק דעד רביעת מותר טעימה נראה דס"ל עד ולא עד בכלל ובה' תענית מבואר מדה"ק להדיא דאפי' רביעת מותר לטעום אמנם להנ"ל א"ש מאוד דלענין ברכה כיון דמותר אפי' בבולע דהוי בעצם אכילה רק מצד אינו מכוין אתה בא להתירו א"כ ז"ד בפחות מרביעית דליכא ק"ו רק מצד מעילה שפיר בעי מתכוין להנות אבל ברביעית דאיכא ק"ו וחייב מדינא לברך שוב אינו מועיל מה שאינו מכוין מה שא"כ בה"ת דאינו מתיר אלא בטועם ופלט דלא הוי אכילה שפיר מתיר אפי' רביעית וזה נראה נכון מאוד בשיטת הר"מ ז"ל ומתאים לשיטתו דבמעילה בעי מתכוין להנות ולפ"ז י"ל דעת רש"י ז"ל ג"כ דס"ל ג"כ כהר"מ ז"ל דבברכה באינו מכוין ל"ש ברכה בפחות מכשיעור אמנם מיקל יותר מהר"מ ז"ל דס"ל דאפי' לענין תענית ג"כ באינו מכוין כיון דהוא פחות מכשיעור ל"ש אכילה בעצם וכיון דאינו מתכוין מותר הכלל שנראה ברור דפליגי בזה רש"י ור"מ ז"ל אי מהני אינו מכוין בפחות מכשיעור שלא יחשב אכילה אמנם דעת הר"ח ז"ל מובא בתוס' ורא"ש מבואר דס"ל דבין לענין ברכה ובין לענין תענית אינו מותר אלא בטועם ופולט דל"ש אכילה כלל רק נהנה י"ל דהוי וע"ז מסקינן דאינו בגדר נהנה ג"כ אבל אכילה ממש אסור בכל גווני בין בתענית ובין בברכה ונמצא דיש בזה ג' שיטות שיטת רש"י ז"ל דבין בתענית ובין בברכה מותר אכילה ממש עד רביעית ושיטת הר"מ ז"ל דיש חילוק בין ברכה ותענית דבברכה מותר אכילה ממש ובתענית אינו מותר אלא בטועם ופולט ושיטת הר"ח ז"ל דבין בברכה ובין בתענית אינו מותר אלא בטועם ופולט אבל אכילה ממש אסור אפי' כ"ש

(ד) אמנם מה דיש לספק בדעת הר"ח ז"ל וכן בדעת הר"מ ז"ל מה הפירוש טועם ופולט אם הפירוש שטועם אפי' בגרונו ופולטו אח"כ א"ד שזה אסור כיון דהנאת גרונו בכ"מ חשיב אכילה א"כ ה"ה לענין קבלת תענית כיון דאמרינן דאכילה קיבל עלי' ה"ה אסור בהנאת גרונו וכן מוכרח מהא דאמרינן בגמ' בשבועה שלא אוכל נבילות וטרפות דל"מ לריו"ח שיתחייב משום שבועה אלא בכולל דברים המותרים עם דברים האסורין דגם בשבועה שלא אוכל חייב בהנאת גרונו לריו"ח וא"כ ה"ה בקבלת תענית דאכילה קובל עליו הרי הנאת גרונו בכלל והפירוש טועם ופולט היינו שאינו בולע לגרונו כלל אלא מיד שבא להחיך וטועמו פולטו מיד וקמ"ל דאע"ג דקיי"ל דבין החנכיים מצטרף להנאת גרונו מ"מ ז"ד כשהנה בגרונו ג"כ דהוא דרך אכילה שגם בין החנכיים מצטרף משא"כ אם החזיקו בבית החנכיים בלבד ופלטו אח"כ ל"ש אכילה דלא הוי דרך אכילה וגם בגדר הנאה אינו מה"ט דהוי שלא כדה"נ וראה בדקדוק לשון הר"מ ז"ל