כלי חמדה דברים קה

שהזמ"ג שמשועבדת לאב או לבעל וכיון שכן ל"ש במצות ברהמ"ז מה"ת ומעתה מובן מאליו של"ק קושית התוס' על רש"י ז"ל מכהנים ולוים שלא נטלו חלק בא"י ואעפ"כ פשיטא לש"ס דחייבין בברהמ"ז מה"ת דהרי הא דכהנים ולוים לא נטלו חלק בארץ הוא מפני שהם עבדי השם ונחלתו יאכלון ואדרבה מעליותא הוא להם שהשפעתם מהשי"ת וא"צ לעשות עפ"י טבע כלל אפי' בא"י וא"כ בודאי חייבין בברהמ"ז לכן האבעי' רק על נשים אם חייבין בברהמ"ז מה"ת ובאמת דזה ענין מה שאמרו חז"ל דכל שלא אמר ברית ותורה בברהמ"ז לא יצא יד"ח דענין ברית ותורה הוא שעי"ד ברית ותורה אנו זוכין להיות מושגחין מהשי"ת לבדו כמו שמצאנו בק"פ דכל ערל לא יאכל בו דפסח מורה על השגחת השי"ת עלינו וכן תורה הוא יסוד הראשי שעל ידה נדבקין ישראל להקב"ה כמו שאמרו חז"ל ישראל ואורייתא וקב"ה חד הוא לכן זה העיקר צריך להזכיר בברהמ"ז וכל מי שאינו בברית ותורה אין לו שייכות לברהמ"ז אמנם רש"י ז"ל ס"ל דנשים יש להם שייכות לברית ותורה

ובאמת בענין ברית מילה נלענ"ד דרש"י ותוס' אזלי לשיטתם דהנה דעת רש"י ז"ל דמומר לערלות הוי בכלל בן נכר וברור הדבר דלרש"י ז"ל אינו בגדר את בריתי תשמור והא דלא אמרינן בגמ' במס' עכו"ם ד' כ"ז נפ"מ בין ב' טעמים במומר לערלות צ"ל דרש"י ס"ל דמומר לערלות גם המול ימול אינו כיון דאינו רצונו למול אינו בכלל המול ימול והא דאמרינן דאשה כמאן דמהילא דמי' היינו משום שהיא מזרע ישראל ה"ה כנמולה וכן מבואר בירושלמי שבת פ' ראד"מ ה"ב דמומר לערלות אע"פ שהוא ישראל אינו בכלל המול ימול ולפ"ז אשה דהוי בגדר המול ימול יש לה שייכות בברית מילה אמנם התוס' לשיטתם במס' עכו"ם שם ד"ה א"ב אשה שכ' בפשיטות דגם מומר לערלות הוי בכלל המול ימול עיי"ש א"כ זה דאמרינן דאשה כמאן דמהילא דמי' אינה עושה אותה להיות לה שייכות בברית מילה ובלא"ה יש להכריח שדעת רש"י ז"ל דאשה הוי בכלל מצות מילה מדס"ל ביבמות ע"א ע"ב דמצות מילת הבן מוטלת על האם ג"כ עיי"ש ובח' מוהר"ח אור זרוע ס' וכתבתי מזה הרבה במק"א ואכמ"ל. וגם בגדר תורה ס"ל לרש"י ז"ל דנשים הם דאע"ג דפטורות מת"ת מ"מ במצות דאתני' בהו שייכות בחלק הלימוד ג"כ ועי' מ"ש בזה לעיל בפ' תזריע אות ג' להכריח הדברים עפ"ד הג' מוהר"י חגיז ז"ל בהלק"ט ח"א ס' רי"ז שכ' לפטור סומא ממצות משום דכתיב ולמדתם ועשיתם כל שאינו בלמידה אינו בעשי' וסומא אינו בלמידה משום דדברים שבכתב א"א רשאי לאומרו ע"פ וקשה א"כ מה יענה על נשים וע"כ דנשים אתני' בלמידה ועיי"ש הן אמת שדרך פלפול י"ל שלדעת רש"י ז"ל לא יתכן כלל טעם הר"י חגיז ז"ל דהרי לדעת רש"י ז"ל דאם נשים עושות מצוה שא"מ עוברת על בל תוסיף ע"כ דס"ל דסומא גם מל"ת פטור דאל"כ האיך הי' ר"י ס"ל מקודם דמפני שאינו מצוה ועושה גדול ממצוה ועושה טוב לו שהוא סומא דיכול לקיים המצות אע"פ שלא נצטוו הא עובר על ב"ת וע"כ דגם מל"ת פטור ואינו בגדר אסורין ג"כ וא"כ אא"ל דטעמא דסומא פטור מן המצות משום דאינו בלמידה אינו בעשי' דהרי א"נ דפטור מן המצות הרי אתני' בלמידה דגם באיסור דדברים שבכתב א"א רשאי לאמרו בע"פ אינו ומתהפך כחומר חותם עכ"פ א"א למפטרי' ממצות מה"ט אך אע"פ שבסומא ל"ש דרשה זו מ"מ בנשים א"נ דאינם בכלל ת"ת כלל לכאו' יש לדרוש כן א"ו דיש להם שייכות בת"ת או משום מצות שלהם