כלי חמדה דברים קב

אינה אסורה כלל עד שתעבד וע"כ דדינו כנכרי ושוב מהני בי' ביטול וגם בלא זה יש מקום לומר עפ"י קצת פלפול דמועיל ביטל במומר שעשה ע"ז ולא עבד לה דהנה כל הקדמונים נתקשו בהא דאמר רבא דיצא בע"ז של נכרי דא"כ מה קמבעי' לי' לר"ל במס' עכו"ם ד' מ"ז באשירה שבטלה אי יש דחוי והא הי' כשר אף קודם ביטל ונלענ"ד לת' דהנה י"ל דהך סברא כיון שיש לו תקנה ע"י ביטל לא אמרינן כתותי מכ"ש רק אם יהי' חזי כמות שהיא אבל אם צריך לשברה ולחסרה אז שפיר הוי כתותי. וכעין זה כתב הרמב"ן ז"ל בריש בהמה המקשה בטריפה דרק אם יועיל לה רפואות ע"י סממנים כמות שהיא אינה בגדר טריפה אבל היכא דצריך לחתוך ממנה קצת אבל כמות שהיא א"א לחיות ה"ה בגדר טריפה וא"כ הכ"נ דכוותי' כיון דכמות שהוא עתה לפנינו הרי צריך שריפה דווקא הוה כתותי אך כיון דפסק הרמ"א ז"ל ביו"ד ס' קמ"ו קבלת הראבי' ז"ל דמועיל ביטל באמירה לכך לא הוה כתותי ומעתה יש להכריח דלר"ל ל"מ ביטל באמירה דהנה בירושלמי על המשנה דע"ז של גוי אסורה מיד גרס לפיכך יש לה ביטל וצ"ב ונראה לפרש די"ל דביטל בע"ז של גוי דמהני היינו מטעם דאין אסורה משום שעבד לה אלא משום שעשה אותה והזמינה לע"ז לזאת אם בטלה מהזמנתה שוב מותרת אבל אם הי' אסורא מכח שעבד לה לא הי' מועיל מה שאין רצונו לעבוד עוד כיון דכבר נאסר ולכך ע"ז של ישראל שאינו נאסר מיד והאיסור רק מצד שעבד לה שוב אינו מועיל ביטל וא"ש הלפיכך ומעתה י"ל דזה טעם הראבי' דמהני ביטל באמירה כיון דכל האיסור הוא רק מכח הכנה אמרינן אתי דיבור ומבטל דיבור ומעתה לר"ל דס"ל בקדושין נ"ט ע"א דא"י לחזור דגם נתינת מעות ליד האשה כמעשה דמי' עיי"ש היטב א"כ ממילא לדידי' אינו מועיל ביטל באמירה ולמ"ל ביטל לדידי' אלא שבירה אבל כמות שהוא למ"ל ביטל [ועי' בריטב"א ט"ז ד' נ"ג דבאשירה ל"מ מה שהניחו עבודי' בשעת שלו' מטעם דא"ר שמבטלה אלא שא"ר לקוצצה] וא"כ שוב אמרינן כתותי מכ"ש ושפיר הוי דחוי משא"כ לדידן דקיי"ל כריו"ח דמעשה שלא נגמר דיבור מקרי וע"ז של נכרי אינה אסורה משום דעבדה רק משום שרוצה עוד לעבוד לה וא"כ שפיר מהני ביטל באמירה ושוב יצא בה דל"ש כתותי כיון דיש עצה בביטל ומעתה נראה דמומר שעשה ע"ז ועדיין לא עבד לה נהי דנאסרה מיד כמו בע"ז של נכרי מ"מ פשיטא דמהני בי' ביטול כיון דכ"ז דשל ישראל ל"מ בי' ביטל הוא רק משום דאינה נאסרת מיד ומעתה י"ל דכוונת הרב ז"ל להוכיח דלא כהח"י דא"נ דבכה"ג הוי הפקר א"כ במומר שעשה ע"ז ומת דנראה פשוט דעתה אינו מועיל בו ביטל דזכו בו בניו ולדעת הח"י צריך להיות מהני בי' ביטל כיון דנעשה הפקר אחר מיתת האב ויכולין לבטלה ואף שהדבר רחוק להעמיס כן בד' רבינו הרב ז"ל מ"מ האמת יורה דרכו דבע"ז שהיתה ברשות ישראל ואח"כ באה לרשות נכרי ל"מ ביטל וכמ"ש כ"ת את"ד הרב הנ"ל שיחי'

וזה אשר השבתי ע"ד מ"ש כ"ת לת' קשית הראשונים על רבא מדר"ל הנה אם נימא כדבריו דכתותי ל"ש אלא אם מהני ביטל כמות שהוא י"ל בדרך פלפול בסגנון אחר דהנה באמת י"ל אף לפי סברתו מ"מ הכא כיון דהוא יו"ט וא"א לשרפו דאין שריפת ע"ז דוחה יו"ט וכשרוצה לקיים מצות שריפה א"א אלא ע"י עכו"ם כיון דאמירה לעכו"ם רק שבות נדחה מכח מצ"ע דביעור ע"ז א"כ שוב אמרינן דל"ש בזה כתותי מכ"ש כיון דע"י ישראל א"א לשרפו היום אלא ע"י