כלי חמדה דברים קא

בה כיון דבא ליד ישראל שוב ל"מ ביטל ושוב עומד לשרוף וכתותי מכתת שיעורא וע"ז רוצה לומר דבכה"ג אם בטל גוף הע"ז שהוא ביד נכרי בטלו המשמשין ומיירי במשמשי ע"ז וזה לגמרי כד' הב"ח ז"ל וע"ז כתב אח"כ דגם בזה יש חולקין דל"מ ביטל והכא מיירי בשנטלו בפירוש שלא לזכות בו ושיחזירנו מיד דבכה"ג אינו בגדר בא ליד ישראל וכ"ע מודים דמהני ביטל ומיירי לגמרי ביו"ט שני ויהי' כל דבריו מסודרין כמו שהם כתובים לפנינו

אך לא אכחד שאין זה נח לי בכוונת דה"ק ויותר נראה שקשי' זו ושמא תאמר קאי לשיטות דס"ל דגם ביוט"ר יוצא קודם ביטל כמו"ש בראש דבריו משום דעדיין יש לו עצה ע"י ביטל והוא דוחה דבריהם כיון שאינו בידו שיתבטל נהי דאינו פסול משום כתותי מכתת שיעורא מ"מ בגדר לכם אינו אך עתה חזר והקשה ע"ד דבלא"ה לא יתכנו דבריהם דממ"נ אי לא זכה בהם הרי אינו שלו בעצם ואי בזכה בהן שוב ל"מ ביטל וכקשותינו על המאירי ז"ל לכן כתב לחד תרוצא די"ל דמיירי במשמשי ע"ז וזכה בהם וה"ה שלו ואעפ"כ ל"ש כתותי מכתת שיעורא כיון דהע"ז עדיין ביד גוי והרי יש ביטל לע"ז וממילא נתבטלו המשמשין אמנם יש חולקין בזה רק דהכא מיירי בשנטלה ישראל לצאת בו עמלה"ח דבכה"ג אינה בגדר של ישראל דלא יהי' מהני ביטל כיון דסופה לחזור לרשות נכרי ושוב שפיר יוצא בו אף ביוט"ר קודם ביטל וכד' הרבינו מנוח ז"ל אמנם כשנעמיק העיון בזה הן בלשון הרבינו מנוח ז"ל דפירש לה רק במשמשין וכן בלשון רבינו המאירי ז"ל דנראה ג"כ דקאי אדסליק מני' דמיירי במשמשין נראה דס"ל דבאמת בע"ז עצמה של נכרי שבאה ליד ישראל דל"מ ביטל אפי' בחזר וזכה בה עכו"ם ג"כ ל"מ ביטל אמנם במשמשין כיון דבאמת קיי"ל דבטל הע"ז בטל המשמשין נהי דאם זכה בה ישראל גזרו חז"ל דלא נתבטלו המשמשין בביטל הע"ז אבל כשחזר וזכה בה עכו"ם כיון דיוצא מרשות ישראל שוב יש ביטל למשמשין ע"י ביטל הע"ז או אולי גם ע"י ביטל המשמשין עצמן ויש חילק בזה בין משמשין לגוף ע"ז ובאמת אם נימא דאפי' בזכה ישראל במשמשין דל"מ ביטל למשמשין מ"מ בנתבטל גוף הע"ז ביד נכרי בטלו המשמשין אפי' כשהם ביד ישראל יש מקום גדול לומר דאם יצאו אח"כ מרשות ישראל מהני ביטל אף למשמשין עצמן כיון דהמשמשין כשבאו ליד ישראל לא נאסרו בהחלט דהי' להם עוד היתר ע"י ביטל גוף הע"ז א"כ נהי דלהם עצמן כ"ז שהם ביד ישראל ל"מ ביטל מ"מ לכשיצאו מרשות ישראל מהני ביטל ואולי י"ל בזה דעת הרב ז"ל בש"ע הוא דבמת האב לא פקע האיה"נ מרשות היורשין דא"כ צריך להיות הדין במשמשי ע"ז שהי' ביד ישראל ומת יהי' מהני בהו עתה ביטל ולא מצאנו זה בפוסקים והבן היטב בכ"ז כי קצרנו וסמכנו על המעי'

(א) ולהשלמת הענין אעתיק לך מ"ש לי בימי חורפי בענין זה יד"נ הגאון אב"ד ד"ק קינסק שי' בעמ"ס חלקת יואב כשהצעתי לפניו ד' הרב ז"ל אלו להגיד בהם חו"ד וזה תוכן דבריו בת' אלי ד' הרב הגאון הקדוש בעל התניא זצ"ל תמוהין מאוד לכאו' ולת' דבריו ז"ל שלא יהי' תמי' כ"כ י"ל דכוונתו בישראל מומר שעשה ע"ז ועדיין לא עבד לה והנה המשנת חכמים כתב לחדש דאף לפי"ד הגהת דרישה יו"ד ס' קמ"ה דע"ז של מומר נאסר מיד כדין ע"ז של עכו"ם מ"מ בכה"ג מועיל בה ביטל מצד ממ"נ דא"נ דדינו כישראל הרי