כלי חמדה בראשית פז

ואתחנן דאפס לא יהי' בך אביון הוא לאו וכיון שאמרה תוה"ק שאסור לאדם להיות עני ממילא אף במקום מצוה המוטלת עליו אסור לפזר כל ממונו ואין לומר בזה עדל"ת כיון דאינו בעידנא שהל"ת נמשכת אחר שיקיים העשה ג"כ ובכה"ג לא אמרינן עדל"ת. ויש להעיר בזה מטומאת כהן במקום אבידה דג"כ מבטל העשה דקדוש והי' כל זמן שהוא טמא אף לאחר שקיים המצוה וכן באמר לו אביו היטמא ויש להאריך בזה ואכ"מ. יהי' איך שיהי' הדבר פשוט בפי כל הפוסקים דבעשה א"צ ליתן כל ממונו לקיים המצוה. אמנם זה מקרוב בא לידי ספר חלקת יואב לידידי הגאון המובהק מוהר"י יהושע שליט"א האב"ד דק"ק קינצק וראיתי בדיני אונס ענף ו' שהרבה בקושיות על דין זה והעלה מכח זה דבר חדש מאוד ויען שחביבין עלי שמעתתא דרב אמרתי אעבור פרשתא דא ואתניי' ואבוא על סדר דבריו היקרים בראש דבריו אמר מר בזה"ל והנה קשה לי איך נפרנס הברייתא דסוף פ"ק דקידושין דפליגי ר"י ורבנן בלפדות את בנו ולעלות לרגל איזהו מהן קודם והלא אינו מחויב לעלות לרגל כיון שאין לו

ולענ"ד כמה תשובות בדבר, א'. דהרי מלשון הגמ' נראה דמיירי בעשיר רק דעתה אין לו על שני המצות ומסופק איזהו מצוה יעשה כמבואר להדיא בלשון הגמ' דחכמים ס"ל דפודה את בנו ואח"כ עולה לרגל ור"י ס"ל דעולה לרגל ואח"כ פודה את בנו וכן מבואר למעיי' בר"מ פי"א מביכורים ה"ד שכ' בזה"ל הי' בנו לפדות והגיע עת לעלות לרגל ואין לזה כדי לזה ולזה פודה את בנו "ואח"כ עולה לרגל" עכ"ל ולכאורה תמי' דהרי התחיל שאין לו לשניהם ומסיים דאח"כ עולה לרגל אלא וודאי שכוונת רבינו ז"ל דמיירי באיש עשיר רק דעתה אין לו על שניהם ואינו יכול להשיג באותה שעה בשאלה קמ"ל דמצוה דפדיון הבן קודמת וזה מוכרח לפי דעת המקנה שהקשה הא לר"א דקיי"ל דמי שאין לו קרקע פטור מראיי' א"כ הכא דאין לו אלא חמש סלעים א"כ בלא"ה פטור מראיי' כיון דאין לו קרקע ותירץ דמיירי שיש לו קרקע רק דעתה אינו מוצא קונה וכיון דאין פודין בקרקעות הרי אין לו עצה כרגע לעשות שני המצות וא"כ י"ל דמיירי בעשיר גדול

ב) אף לפי דברי הגאון שיחי' דמיירי בעני ואין לו (למצות פדיון הבן ושפיר פליגי איזהו מהן קודם) אלא חמש סלעים מ"מ כיון דמודה דשליש מהונו צריך ליטול לקיים המצ"ע דעלי' לרגל א"כ זה העני שיש לו עתה חמש סלעים אי נימא דמצות ראיי' קודמת הרי מחויב ליטול שליש למצות ראיי' וי"ל דהשליש יספיק לו למצות ראיי' וממילא לא ישאר לו למצות פדיון הבן ושפיר פליגי איזהו מהן קודם

ג) י"ל עפ"מ דנראה לחדש דלרבנן דס"ל דפודה את בנו ואח"כ עולה לרגל משום דכתיב את בכור בניך תתן לי והדר ולא יראה פני ריקם נראה דה"ה אם כבר קיים ראיית פנים ביו"ט ראשון ויש עליו עתה חיוב ראיית קרבן והגיע עתה זמן לפדות את בנו מ"מ פדיון הבן קודם כיון דגלי קרא דפדה"ב קודם ללא יראה פני ריקם נראה דגזה"כ דאף דמקום שכבר איכא עליו חיוב הל"ת דלא יראה פני ריקם ג"כ מצות פדה"ב קודמת וא"כ י"ל דבזה פליגי שפיר ר"י ורבנן איזהו קודם כיון דבל"ת חייב ליתן כל ממונו לא מיבעי' לדעת הריב"ש דבל"ת אף בשוא"ת חייב ליתן כל ממונו וכמו שכתב הגאון המחבר שיחי' בפשטות א"כ בודאי א"ש אך אפי' להחולקין על הריב"ש מ"מ י"ל דהכא מודים דנהי דלענין מלקות הוי לשאב"מ מ"מ מיקרי יש בו מעשה כיון דע"י מעשיו שקיים ראיית פנים עובר בלאו דלא יראה פני ריקם והדברים עתיקין בספרי האחרונים ועיי' בהגהות אמרי ברוך על הטו"א ריש חגיגה ואכמ"ל. ולת' האלה נתכוון גם כבוד ידידי הרבני החריף הותיק