כלי חמדה בראשית עד

קידושין אמרה לי' יתומה אני עיי"ש. וקשה מאוד כיון דכבר אמרה גיורת אני א"כ מה שאל אותה יהודה אח"כ שמא קיבל בה אביך קידושין הא גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואין לה אב כלל דפקע הקורבה. ומצאתי בת' מהרי"א הלוי ז"ל ח"א סי' ק"י שנתעורר בזה חכם אחד והג' המחבר ז"ל השיב לו דלק"מ די"ל דקיבל בה אבי' קידושין קודם שנתגיירה וכיון שהיתה קטנה כשנתגיירה יכולה למחות אח"כ והוי קידושין (קודם שנתגיירה) למפרע עיי"ש. ותמהני מאוד ששכח דב"נ אין להם קידושין אלא בעולת בעל וא"כ קודם שנתגיירה ל"ש החשש כלל שקיבל בה אבי' קידושין וכן נתכוון לזה בני הב' המופלג כמר ישראל נתן שיחי'

אמנם לדברינו א"ש כיון דכל ההבדל הי' רק לענין עבודת עכו"ם כמפורש ברש"י ז"ל א"כ לא מיבעי' אי נימא דב"נ מוזהר גם על שיתוף עכו"ם רק דלא קיימי המצוה עליהם א"כ פשיטא דל"ש לומר דמי שבא לקיים המוטל עליו ועל אביו ג"כ יהי' בכלל גר שנתגייר כקטן שנולד ויפקע הקורבה מהאב אך אפי' א"נ דב"נ אינו מוזהר על שיתוף עכו"ם והגירות היתה להאמין באחדות השי"ת בלבדו מ"מ בשביל זה ג"כ לא פקע הקורבה לפמ"ש במק"א דגם גר תושב מוזהר על שיתוף עכו"ם לכ"ע וא"כ כמו דגר תושב אינו נפקע הקורבה שלו מאביו הב"נ ה"ה עתה כשנתגיירו לקבל עליהם אחדות השי"ת לא הוי בכלל קטן שנולד ועדיין איתא ברשות האב וכיון דהר"מ ז"ל פסק דב"נ יש לו זכות בבניו ובנותיו למוכרן לעבדים ושפחות וא"כ עתה דנתגיירה ונוסף בה עוד צד זכות שתוכל להתקדש בכסף אבי' אף שלא נתגייר יכול לקדש אותה לאחר ושפיר חשש יהודה דילמא קיבל בה אבי' קידושין והוצרכה לומר לו יתומה אני. שבתי וראיתי בספר פענח רזא פ' חיי שרה דקרא דויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק שכ' בזה"ל תימא הא אסור לאעבורי אחסנתא אפי' מברא בישא לברא טבא. וי"ל דגר לא מוריש לעכו"ם לא מד"ת ולא מד"ס כדאיתא בקידושין עכ"ל

אך לכאורה דבריו הקדושים אינם מובנים כלל דהא קטורה לקח אחר שנתגייר א"כ הרי הם בניו ממש וא"כ מה בכך דהי' אברהם גר הא הבנים שנולדו לו בגירותו המה בניו. ונראה דכוונתו מישמעאל אמאי העביר נחלה ממנו וע"ז תירץ כיון דאחר שנולד לו ישמעאל נכנס בברית ונתגייר פקע הקורבה ושוב אין ישמעאל יורש אותו. וא"כ מבואר דס"ל דאמרינן גר שנתגייר כקטן שנולד דמי לענין שהקורבה נפקע

אמנם נראה דהפע"ר מודה בנקיבות דלא הי' שייך גר שנתגייר כשנ"ד. ודוקא בזכרים דצריך מילה לענין הגירות ויש הבדל ניכר ושינוי בגוף בינו לבין ב"נ לכן הוי כקטן שנולד ולכן אברהם וישמעאל דנתגיירו תרווייהו פקע מהם הקורבה משא"כ בנקיבות דלא הי' קודם מתן תורה שום הפרש אלא איסור עכו"ם אינה כקטן שנולד כדמוכח מש"ס סוטה הנ"ל ויש להאריך הרבה בזה

ובאמת בראב"ן ז"ל סי' נ"ח בסוף דה"ק מבואר דאף לאחר מ"ת דקי"ל דגר שנתגייר כשנ"ד היינו דוקא בזכרים אבל בנקיבות לכו"ע אמרינן דלאו כקטן שנולד דמי ומה"ט גיורת אסורה לכהונה עיי"ש ואע"ג דבזה נראה עיקר דלאחר מ"ת אין נפ"מ בין זכרים לנקיבות וגם הראב"ן ז"ל לא אמרה בהחלט עיי"ש אמנם קודם מתן תורה בוודאי צדקו דברינו בדעת הרמב"ן ז"ל

ועיין ברמב"ן ז"ל פרשת דברים נראה דהא דישמעאל נתמעט מאחוה הוא משום דכי ביצחק יקרא לך זרע ולא משום גירות. נראה לכאורה דס"ל דאף בזכר לא אמרינן גר שנתגייר כקשנ"ד שיפקע מהם הקורבה אך י"ל דאם הי' ישמעאל מזרע אברהם לא הי' שייך לומר שיפקע הקורבה ע"י המילה כיון דהשי"ת רצה שיהי' נשאר זרעו של אברהם ובאמת י"ל דאחר שאמר לו השי"ת כי ביצחק יקרא לך זרע הוא באמת מטעם כיון דישמעאל נולד קודם מילתו של אברהם ואח"כ נמולו שניהם