כלי חמדה בראשית עב

המקנה מבואר להיפוך ויש הרבה להאריך בזה ואכ"מ. אלא מפני שדברי המדרש קשים מאוד כפשוטן ע"כ אמרנו להעיר בזה ראשי דברים ובאמת גם בעיקר הסברא שכתבנו דהיכא דלאו זמנו מצד דמצוה להיפוך אין זה בכלל אינו בר חיובא ג"כ יש לעיין בו הרבה ועיין בס' טורי אבן במס' חגיגה (דף ט') לענין ראיי' שאינו דוחה שבת מה שהאריך שם בזה דלא יהי' חיוב אח"כ מצד שלא חזי בשבת שוב ל"ש תשלומין. ולפי דעתי י"ל ג"כ דבשבת הטעם דמצות שבת דחי' למצוה זו ואין זה בגדר אינו בר חיובא. ועיין בטו"א שכתב לחלק בין היכא דפסול בדיעבד לבין היכא דאינו דוחה שבת דאם עבר ועבד הרי מקיים המצוה ולכן בשבת לא הוי בגדר אינו בר חיובא עיי"ש

ולפי דבריו נראה דבמילה היכא דחלה בח' ל"ש בי' תורת דיחוי כלל כיון דאם עבר ומל אותו בח' הרי קיים מצות מילה בשמיני הוי בגדר בר חיובא ונסתרו דברינו לגמרי דל"ש לומר דכיון דלא חזי בשמיני מחמת חשש חולי שוב ל"ש תשלומין אח"כ כיון דמ"מ אם עבר ומל בשמיני הרי הי' מקיים מצות מילה בפרט הכא בעשו דהי' בריא באמת וא"כ אין שום סברא שיפקע החיוב מעל יצחק אחר ח' מטעם זה ועיי' בת' הרי"מ חיו"ד סי' ט"ז לענין ערל שמתו אחיו מחמת מילה שכ' לדחות דברי הגאון חת"ס ז"ל שראיות הר"מ ז"ל יהי' מהא דאמרינן בגמ' דערל שמתו אחיו מחמת מילה הוי בכלל אוכל רק דפמוי' כאיב לי' וע"כ דמלין אותו לכשיגדל וכתב ע"ז מרן הק' ז"ל דראי' קלישתא הוא דהא וודאי דחשיב בגדר אוכל בתרומה שכשיעבור וימול את עצמו הרי אוכל בתרומה הרי מבואר ג"כ סברא זו דזה הוי בגדר ראוי ויש לפלפל בזה דמרן ז"ל לא קאמר אלא לענין אכילת תרומה דאם ימול את עצמו הרי אינו ערל ואוכל בתרומה משא"כ לענין מצות מילה י"ל דאינו מקיים כיון דאסור משום סכנה הוי מצוה הב"ע ולזאת בחולה בח' גם בדיעבד אינו מקיים מצות מילה ובטו"א לא קאמר אלא לענין שבת דהוי רק עבירה שהזמן גרמא אך כ"ז לא יספיק לתרץ דברי המדרש כמובן ואכ"מ להאריך יותר

ודע שראיתי דבר פלא בספר אור צדיקים בדרשות מרן הב"י ז"ל בפרשת שמות שכתב בזה"ל כי כן הדין כי אם לא מל בן ח' ימים נימול "לשלשים" ואם לא מל אותו אביו הוא חייב למול את עצמו כשיהי' בן דעת עכ"ל ואיני יודע מה קאמר והיכן מצאנו זה שאם לא נימול בשמונה להמתין עד יום ל' ואמאי מותר להשהות המילה עד יום ל' ועיין בהגהות יד שאול יו"ד סי' רס"ו וצע"ג בזה. ונראה שאינו מתורת מרן הב"י ז"ל שתחתיו חתום "מהרשא"ל" ולא אדע מי זה הי' אך בטח הי' אחד מגדולי הדור בימי הב"י ז"ל

ג) (כ"ו ה') בקרא עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי וגו'. וכתב הרמב"ן ז"ל בזה"ל ויש לשאול א"כ היאך הקים יעקב מצבה ונשא ב' אחיות וכו' והאיך אפשר שיהי' נוהגין היתר בתורה במה שאסר אברהם אביהם ע"ע וקבע לו השם שכר על הדבר וכו' והנראה אלי מדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקודש ועסק בה בטעמי מצותי' וסודותי' ושמר אותה כולה כמו שאינו מצווה ועושה ושמירתו אותה היתה בא"י בלבד ויעקב בחו"ל לבד נשא שתי אחיות וכן עמרם כי המצות משפט אלקי הארץ אע"פ שהוזהרנו בחובת הגוף בכל מקום עכ"ל

והנה בעיקר דברי הרמב"ן ז"ל כבר האריכו כל המפורשים וגם אני כתבתי בזה במקומות הרבה. ויש להביא ראי' לדברי הרמב"ן ז"ל דבא"י הי' להם לגמרי דין ישראל מזבחים (דף קט"ז) דשו"ט הגמ' למ"ד דב"נ לא קרב שלמים ומייתי ראי' מקרא דגם אתה תתן בידינו זבחים ועולות וקשה למה לא הביא הגמ' ראי' מקרא דויזבח יעקב זבחים בפ' ויגש וסתם זבחים הוא שלמים ג"כ כמו"ש רש"י חולין (דף מ' ע"ב) ד"ה לישנא