כלי חמדה בראשית סט

אע"ג דכ"ז שאין ממתינין באשה מעוברת שחייבת להריגה עד שתלד הוא רק מצד שישראל אינו מוזהר על העוברין וא"כ איך הורה יהודה להמית תמר בעודה מעוברת וע"כ דהי' להם דין ישראל וכבר העירו בזה המחברים ועיי' בספר רביד הזהב מש"כ בזה אך באמת א"ש דכ"כ המחברים דאחר שנתברר יעקב להיות מזרעו של אברהם והי' מטתו שלימה הי' להם דין ישראל וא"כ כשנבחר יעקב אבינו להיות מזרעו של אברהם הי' לו דין ישראל שוב אינן מוזהרין על העוברין ומעתה מה מאוד ינעם לנו ד' רש"י הקדוש ז"ל דיעקב אבינו שהי' ראשון ליצירה הי' באמת הבכור כדין דהרי ב"נ נצטוו על העוברין ולפי"ז הוי בכור אך אם יהי' הבכור ויקבל הברכות הרי הוא יהי' הנבחר מזרעו של אברהם וא"כ יהי' דינו כדין ישראל ובישראל אינו בכור עד שיהי' בכור בלידה ולכן רצה לעכב את עשו שיצא ראשון ג"כ ויהי' בכור בלידה ג"כ כיון דמן הדין הי' בכור דבב"נ גם לענין קדושת בכורה הוי בכור ליצירה ואדרבה מדברי רש"י ז"ל עוד ראי' להגר"א ז"ל ועיי' היטב בכל מה שכתבנו כי הוא ענין נפלא בעזהשי"ת

ובזה נראה לפרש דברי הפענח רזא פ' ויחי בקרא דראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני שכ' בזה"ל תימה איך נתנה בכורתו ליוסף והתנה על מ"ש בתורה לעשות בכור פשוט. ופשוט בכור. וכתיב לא יוכל לבכר. וי"ל מפני שגם אליו לא היתה בכורה אלא בלקיחה עכ"ל. ולכאורה אינו מובן דמה בכך סוף כל סוף הי' ראובן בכור שלו באמת מדינא ואיך ניטל ממנו כל הבכורה ונתנה ליוסף

אמנם להנ"ל י"ל עפמ"ש במדרש דתאומות נולדו עם השבטים א"כ בראובן שהי' ראשית אונו והי' נוצר ראשון הי' נולד אחרון א"כ הי' רק בכור ליצירה וא"כ מדינא לא הי' בכור דרק בכור לאב הי' ולא לאם. ונראה דזה מדוקדק בקרא בכורי אתה היינו שהי' רק בכורו של יעקב אבל אצל לאה לא הי' בכור והיינו משום שהי' כחו וראשית אונו וכיון שנוצר ראשון נולד אחרון וא"כ ממילא אחותו נולדה קודם ולא הי' בכור ללידה ואע"ג דבכור לנחלה סגי אם הוא בכור ליצירה מ"מ כיון דלענין קדושת בכור תליא בלידה והכא כל עניני הבכורה הי' מפאת קדושת יעקב שנבחר להיות מזרעו של אברהם וזה הי' מנחיל לבכור שלו ומפאת זה לא הי' ראובן בכור. וזהו תי' הפע"ר וי"ל מפני שגם אליו לא היתה בכורה כ"א בלקיחה הא בלא"ה לא הי' בכור אע"ג דהי' בכור ליצירה כיון דלא הי' בכור בלידה א"כ מטעם זה גם ראובן לא הי' בכור והי' יכול ליתן הבכורה ליוסף דהי' בכור לאמו דעם יוסף לא נולדה תאומה והי' פטר רחם לאמו ויש לו שייכות לקדושת בכורה והבן היטב

ודרך פילפול י"ל דזה הפירוש בקרא בכורי אתה כחי וראשית אוני והיינו דהיית בכור ליצירה וא"כ הי' מגיע לך הבכורה אך פחז כמים היית וגו' משום שבא על פילגש אביו א"כ הודה בעצמו דיעקב יש לו דין ישראל ולכן מותר בפילגש אביו ובישראל בכור ליצירה אינו בכור במה שנוגע לקדושת בכורה כיון דאינו בכור לאמו כנ"ל ועיי' במס' ב"ב (דף קכ"ג ע"א) ויש להאריך הרבה בזה בפילפולים ואין זה ממטרת ספרי הלז

ב) במדרש הובא ברבותינו בעלי התוספות עה"ת דעשיו לא נימול דכשנולד הי' אדמוני וחשש יצחק דילמא לא נבלע בו דמו ואח"כ כשראה שהי' אדמוני בטבע אמר אמתין עד שיהי' בן י"ג שנה כמו ישמעאל וכשהי' בן י"ג שנה שוב לא רצה למול את עצמו. עכ"ד. והנה לכאורה תמי' מאוד הא מצות