כלי חמדה בראשית נו

אפי' בעדים והתראה כ"ש חיוב מלקות דהוי עשה ואין לוקין עלי' וכבר טען ע"ז בת' חכ"צ סי' מ"ט ועי' היטב בדבריו תראה שהרגיש בכל מה שכתבו האחרונים בזה ועיי"ש שג"כ העלה די"ל דהכא רק בעונשין לשעה או דהפירוש הכא דאין עונשין בפועל בפחות מבן כ' אבל לאחר כ' אם אינו עושה תשובה אז מענישין גם על העבירות שקודם כ' עיי"ש בסוף דבריו

אך לענ"ד לכאורה א"א לומר כן דהרי מקור הדברים דפחות מבן כ' אין עונשין הוא מדור המדבר דלא נענשו פחות מבן כ' בחטא המרגלים ושמה הרי גם לאחר כ' לא נענשו כיון דלא מתו בכל הארבעים שנה אלא אותן שהיו בעת החטא בני כ' שנה וא"כ מבואר משם דאין עונשין כלל בב"ד של מעלה אם חטאו קודם שהיו בני כ' שנה ודוחק לומר כיון דהתם חזינן דגם תשובה לא הי' מהני וכולם היו מתים ומעתה י"ל דאותם שהיו בני כ' אז והוי אז בכלל הגזירה לא הי' מהני תשובה אמנם אותם שעדיין לא היו בני כ' הי' מהני תשובתן ולכן לא מתו אח"כ כיון דעשו תשובה קודם שבאו לכלל העונש זה דוחק בעיני אמנם יותר נראה בזה דהנה באמת עיקר הראי' מהא דלא נענשו דור המדבר אלא אותם שהיו בני כ' תמי' בעיני לפ"מ דמבואר בריש פ' במדבר דכל יוצא צבא הוא רק מבן עשרים שנה ומעלה ועיי"ש ברש"י ז"ל ובמזרחי דבין במלחמת הרשות ובין במלחמת חובה אין יוצא לצבא בפחות מבן עשרים א"כ עיקר החיוב לכבוש את א"י הי' רק על בני כ' שנה וא"כ א"ש דלא נענשו פחות מבן עשרים כיון דלא נתחייבו כלל לכבוש את א"י ומביא ראי' מזה לכל מקום דאין עונשין בפחות מבן כ' לכן נראה דבאמת אין הראי' מדלא נענשו פחות מבן כ' כיון דלא הי' בכלל החיוב אך מזה גופי' שפחות מבן כ' אינו נמנה בכלל איש ללכת לצבא אף במלחמת חובה לכבוש א"י אע"פ שהוא גדול לכל עונשין שבתורה מוכרח מזה דאינו עוד בר דעת השלם לכן אין עונשין אותו בב"ד של מעלה וא"ש בזה מה שהקשה החכ"צ הא גם מי שהי' יותר מששים שנה לא נענש בדור המדבר וא"כ ניליף מהתם דלאחר ששים ג"כ אין עונשין בב"ד של מעלה אמנם להנ"ל דלאחר ס' היינו טעמא דלא נענשו כיון דכבר אינן בני מלחמה ואינן בני כיבוש ולכן לא היתה עליהם הגזירה ואין ללמוד מזה לכל מקום משא"כ על פחות מבן כ' הראי' הוא מזה עצמו שלא נתחייבו בכיבוש הארץ קודם לכן ע"כ דאינו עוד בגדר איש בשמים ולכן אין מענשין אותו בב"ד של מעלה ועפי"ז שוב י"ל כמ"ש החכ"צ דלאחר כ' יש עליו עונש ע"ז שעברו קודם כ' וצריך תשובה ע"ז שעבר קודם כ' ונהי דלא הוי בר דעת גמור היינו רק לענוש אותו קודם כ' דלענין עונש צריך שיהי' בר דעת יותר ממה שצריך להיות לענין בר חיובא וכ"כ בת' לפרש בזה דברי הר"מ ז"ל פרק י"א מנדרים ה"ד במ"ש הר"מ ז"ל שאין לוקין עד שיגדלו וכתב הר"מ ע"ז דפשוט הוא דאין קטן בר עונשין ותמה במל"מ ז"ל איך זה פשוט הא ר"ה ס"ל דלוקה וכתבנו בכוונת מרן הר"מ ז"ל דגם לר"ה נהי דאתרבי מופלא סמוך לאיש אף לעונש מ"מ העונש בפועל אין לוקין אותו אלא לכשיגדיל דקטן אינו בר עונשין בשום פנים וי"ל כן לענין עונשין של מעלה בפחות מבן כ' ג"כ ודו"ק היטב

וממילא ל"ק מה שהקשינו דא"כ אמאי לא נענשו במדבר אחר כך כשנעשו בני כ' שנה ז"א דהתם לא חל עליהם חיובא ולא היו בכלל המרגלים כנ"ל. אמנם כ"ז כתבנו לקיים דברי החכ"צ ולומר דלאחר כ' שנה מענשין על החטא דקודם כ' אך האמת יורה דרכו שפשטות לשון הגמ' והירושלמי אינו נראה כן ונראה דהב"ד של מעלה אינן עונשין על חטא שקודם עשרים שנה דאל"כ מה אמר יצחק אבינו דל עשרין דלא ענשת