כלי חמדה בראשית נז

עלי' הא אח"כ מעניש הקב"ה על אותן השנים ג"כ

ובפשיטות הדבר יפלא כמו שהקשו החכ"צ והחת"ס ז"ל מכל הקרבנות וכל השיעורין של תורה מי"ג ואילך לכן לולא דמסתפינא הייתי אומר בזה כדברי החת"ס ז"ל לחלק בין קודם מתן תורה לאחר מתן תורה אך בדרך אחר קצת ונאמר דהנה המדקדק בלישנא של המד"ר שהובא ברא"מ ז"ל הנ"ל ובירושלמי פ"ב דביכורים נראה מבואר הלשון דב"ד של מעלה אין עונשין וכורתין קודם כ' שנה נראה מזה דכמו דגבול יש לב"ד של מטה י"ג שנה כמו כן גבול יש לב"ד של מעלה כ' שנה. אך לכאורה הדבר יפלא דהרי לאחר מתן תורה הכל נמשך לב"ד של מטה בכל הענינים וכאשר יורו הם כן יקום וכמו שמצאנו בכמה דוכתין בש"ס וידועין דברי הר"ן ז"ל בדרשותיו במה שמפרש בהא דנצחוני בני

אמנם נראה דהם שני ענינים דהקב"ה וישראל ואורייתא חד הוא אמנם ב"ד של מעלה הם המלאכים שלא קבלו את התורה ולא בשמים היא הם אינם משועבדים לתוה"ק ולכן משפטם גם היום כמו קודם מתן תורה מכ' שנה ומעלה והנה קודם מתן תורה הי' משפט בני אדם ע"י הב"ד של מעלה אמנם אחר מ"ת שנתיחדו ישראל עם התורה והשי"ת משפטם מהשי"ת לבדו וזה הוא בכח התורה וממילא המשפט למעלה כמו למטה מי"ג שנה ואילך

ובזה א"ש כל הקרבנות דבאמת מי"ג ואילך חייב כרת לשמים עפ"י דין תורה אמנם בכל זאת מרחמי השי"ת על עמו ישראל כשבא לענין כרת בפועל מוסר דין זה לב"ד של מעלה וב"ד של מעלה אין עונשין וכורתין בפחות מבן כ' ולפי"ז יצא לנו מזה דבאמת מי"ג ואילך חייב כרת עפ"י תוה"ק כיון שמשפטי התוה"ק אין חלין בב"ד של מעלה רק בב"ד של מטה ועיין היטב בחת"ס ז"ל תראה שכל זה נרמז בדבריו אלא שלא ביאר הדברים כמו שכתבנו ולפי"ז יש להעיר בדבר חדש במצות שנצטוו ישראל קודם מתן תורה כגון פסח ומילה ושבת אע"ג דיש בהם כרת מ"מ קודם מתן תורה לא הי' העונש אלא מכח ב"ד של מעלה וב"ד של מעלה אין עונשין בפחות מבן כ' א"כ פחות מבן כ' לא הי' בר כרת

וי"ל דזה פי' הגמ' יבמות (דף ה' ע"ב) דאמרינן על פסח ומילה ותמיד שדוחין שבת מה להנך שכן ישנן לפני הדיבור. וכבר תמהו כולם מירושלמי דנראה דעשה דלפני הדיבור קל. ולהנ"ל א"ש די"ל פי' הגמ' דמה לכל הנך שהיו גם לפני הדיבור ואז הוי דחי שבת ע"י פחות מבן כ' דלא הי' בו כרת וא"כ הי' אפשר למולו בשבת וכן לשחוט את הפסח ולהקריבו וכן להקריב את הקרבן תמיד ע"י פחות מבן כ' שכשר לעבודה וכיון דהי' ניתן לדחות בשבת שלפני הדיבור שוב גם היום דוחה ואע"ג דהיום העונש מי"ג שנה ואילך מ"מ גילתה התוה"ק דדוחה שבת כיון דכל אלה היו לפני מתן תורה ואז הי' בדחיות שבת איברא דיש לעיי' בזה עפמ"ש במק"א דאותן מצות שנצטוו לפני הדיבור מפאת היותן ישראל נצטוו לגמרי בקדושת התוה"ק והו"ל כעין התחלת התוה"ק ונעשין אז ישראל ושוב מיצ"מ ואילך הי' העונשין שלהם בכח התוה"ק שמיצ"מ ואילך נתגיירו ונכנסו תחת כנפי השכינה ושוב נעשין בני עונש כרת מי"ג ואילך וכ"כ בזה במק"א שהוא פלוגתא דתנאי מאימתי נעשין ישראל אם מיצ"מ או ממתן תורה ועי' בחת"ס שבת (דף קל"ה ע"א) ד"ה ראה זה מצאתי שרוצה לחדש דבר חדש מאוד דכל אותן שמלו בצאתם ממצרים היו צריכין מילה שנית אחר מתן תורה כדין גר שנתגייר כשהוא מהול אך באמת דבריו הקדושים שם תמוהין ולא זכיתי להבין דאף לפי דבריו היאך יתפרנס דברי המדרש דמשה רבינו מל ואהרן פורע כיון דבאמת היו