כלי חמדה בראשית נה

פרשת חיי שרה

א) ראיתי להעתיק בזה תשו' שכתבתי לחכם אחד ושייכה לסדר זה וז"ל שם

לכבוד הרה"ג וכו' מכתבו קבלתי ואשר כתב בשולי המכתב לתמוה על מאורן של ישראל הג' בעל חת"ס ז"ל חיו"ד סי' קנ"ה שכתב השואל להקל בתשובה לאשה שעברה על איסור כרת בהיותה פחותה מבת כ' שנים. וכתב ע"ז הג' ז"ל בזה"ל ומה שרמזת והיא לא הגיעה לעשרים שנה נראה דעתך שאינה בת עונשין למעלה זה לא נמצא בש"ס רק בדרשי אגדה וכ"כ האחרונים שאין לסמוך ע"ז כלל וכו' וישתקע הדבר וכו'

ולפענ"ד כי לא נאמרו שיעורים הללו במדרשות שבני כ' נעשו בני עונשין למעלה אלא בעונשין של חטאים המחודשין לשעה כגון עונשי דור המדבר וכן בשרה נאמר בת עשרים כבת ז' בלא חטא התם קודם מתן תורה הוה והוה אצלה כמצות שכליות. וע"ז נאמרו שיעורים הללו. אבל עונשי התורה אין שום חילוק כי שיעורים הלל"מ בין למלקות ובין לקרבן ובין י"ג שנה שהביא ב' שערות שוה לכל עונשין שבתורה וא"צ לפנים עכ"ל החת"ס ז"ל. וע"ז תמה עליו כת"ה שלא זכר שם דברי הגמ' שבת (דף פ"ט ע"ב) דמבואר להדיא דילפינן מעונשי דור המדבר על כל עונשין ביד"ש דאין עונשין למעלה פחות מבן כ'. ודברי הירושלמי פ"ב דביכורים דאיתא שם ר' אבין בר"י דר' תנחום בר טרפון שמע לה מן הדא [דבן חמשים מת בהיכרת] ימי שנותינו בהם שבעים שנה צא מהן עשרים שנה שאין ב"ד של מעלה עונשין וכורתין נמצאת אומר המת בחמשים מת בהיכרת עכ"ל הירושלמי [ופי' הירושלמי נראה עיקר כמ"ש ביפה מראה דכוונתו על ואם בגבורות שמונים שנה וחסד הקב"ה שחשב תמיד שמונים ועפי"ז החשבון מכוון וד' הפני משה דחוקין ואכ"מ] ועי' בפה"מ לר"מ ז"ל פ"ז מסנהדרין בסוף המשנה דהבא על הזכר ועל הבהמה שכ' שהוא מפי השמועה דאין הקב"ה מעניש בפחות מבן כ' עיי"ש ואיך אפשר לומר עכ"ז דלאו דסמכא הם ומה שהקשה הגז"ל מקרבנות קודם כ' כבר תמה הח"צ בזה. וי"ל בזה כמ"ש הג' בעל נחל אשכול ז"ל דאע"ג דאין הקב"ה מעניש קודם כ' מ"מ לאחר כ' נענש על חטא שקודם כ' ג"כ ויש עליו עונש כרת אלא שלפני כ' אין מענישין אותו משמים לכן בשוגג מובא חטאת. א"ת ד' כ"ת וביקש תשובתו בזה. אהו' יד"נ הנה ענין זה כבר הלכו בו נמושות וקשה לחדש בו דבר בפרט שאין אתנו יודע עד מה דיני עונשין בשמים אמנם להפקת רצונו אמרתי לבאר קצת הדברים ולעיין במקור הדברים אולי יעלה מה בידינו מזה

הנה במזרחי בפרשתינו כתב בזה"ל שאין ב"ד של מעלה עונשין אלא מכ' שנה ולמעלה דא"ר ברכי' כמה קשה המחלוקת שב"ד של מעלה אין עונשין אלא מכ' שנה ומעלה וב"ד של מטה מבן י"ג שנה ובמחלוקתו של קרח אף תינוקות בני יומן. והא דכתב רש"י ז"ל וערל זכר אשר לא ימול ונכרתה משהגיע לכלל עונשין דהיינו מבן י"ג שנה ויום אחד ומעלה וכתב הרמב"ם ז"ל בפ' ראשון מהא"ב כל אשה אסורה מן העריות אם היתה מבת ג' שנה ויום אחד ולמעלה. גדול הבא עלי' חייב מיתה או כרת וסתם גדול הוא משהגיע לכלל עונשין. א"ל דחייב כרת דקאמר היינו לחייבו בב"ד של מטה מלקות דכל חייבי כריתות לוקין ונפטרין מידי כריתתן אם הי' בעדים והתראה והי' מחייבי כריתות עכ"ל. ודה"ק אלו תמוהין ומרפסין איגרא דהרי הוא ז"ל בעצמו העתיק לשון הר"מ ז"ל דכתב חייב "כרת" או מלקות וא"כ איך א"ל דכוונתו בכרת הוא מלקות ובאמת בעריות כיון דהוא בעדים והתראה חייב מלקות מדינא ולא מצד החיוב כרת דב"ד של מעלה ובמילה