כלי חמדה בראשית ה

לימוד וע"י גידול בניו לת"ת והן ע"י החזקת לומדי תורה שהמה היום הכהנים והלוים כמו"ש הג' חת"ס ז"ל בתשו' חלק או"ח סי' ר"ח

ובדרוש לשה"ג אמרנו לבאר הענין שנחלקו הצדוקים על קבלת חז"ל דממחרת השבת הנאמר בהקרבת העומר דפירושו ממחרת הפסח והצדוקים לא הודו לזה ואמרו דפירושו ממחרת שבת בראשית וידוע גודל הוויכוחים שהי' בזה לצדוקים עם חז"ל וגודל הפירסום שעשו חז"ל בקצירת העומר לבטל דעת הצדוקים בזה וצריך להבין הענין בזה

והנה בדרך דרוש י"ל דהנה ידוע קושית המג"א הא דאמרי ביום ו' לסיון מתן תורתינו הא התורה נתנה בז' בסיון וא"כ ביום ו' אינו מתן תורתינו ופירשו המפורשים דעיקר הברכה והשמחה הוא על שנתן לנו הקב"ה את התורה שיתפרשה כפי מדרש חכמים וזה הוא כל החיות של ישראל שהכל יהי' בכח התורה וזה הוא תורה שבע"פ והנה משה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו והקב"ה הסכים עמו והראה לנו הקב"ה מיד עוד קודם שקבלו ישראל את התוה"ק כי ניתן לנו התורה ממרע"ה שהי' דעתו לעכב נתינת התורה יום אחד וא"כ יום ו' בסיון הוא קבלת התורה שזה מורה שהתורה נמסרה לחכמי הדור. שאם כל נתינתה הי' תלי' ביד מרע"ה וכשהבין להוסיף יום אחד מדעתו הסכים הקב"ה עמו א"כ ממילא דכל התורה תלי' ג"כ בחכמי הדור ולכן ביום ו' אמרי' זמן מתן תורתינו ומעתה נראה דהצדוקים שאינם מאמינים בתורה שבע"פ ולזאת לא ירצו לספור ממחרת השבת דפסח כיון שא"כ יגיע תמיד יום ג' לספירה ביום ו' סיון ויהי' מורה שענין ספירת העומר היא הכנה לקבלת התורה ויום ו' סיון הוא מתן תורה וזה אינו לדעתם לזאת הי' בזה כל הויכוחים וכל הפירסום לחזק בישראל אמונת תורה שבע"פ

אמנם להמתיק הענין ביותר נראה דבאמת בביאור מקרא זה דממחרת השבת בזה נתגלה כל שורש ההבדל בין הצדוקים והפרושים דהנה שורש פלוגתת הצדוקים והפרושים הוא דהצדוקים אינם מודים בתורה שבע"פ והיינו שניתן התורה לבני אדם שהם יכולים לעשות בהתורה כחפצם וזה מפאת שהם אומרים שבני אדם אין להם השגה בתורת השי"ת ובאמת הלא כח הנשמה שבאדם הוא מהשי"ת אך באמת הם מכחישים גם בתחיית המתים מה"ט שהם אינם מאמינים שהחומר שבאדם יוכל לזכך ולהיות כהנפש וממילא חומרו של אדם מעכב שלא יוכל להתבונן בתוה"ק ולפרש בה ולזאת הם אינם מאמינים שהתורה ניתנה לחכמי הדור. אמנם אנחנו בנ"י המקבלים האמתיים מימות מרע"ה אנחנו מאמינים באמונה שלימה כי זאת התודה נתן הקב"ה לישראל וע"י המצות של התוה"ק נוכל לזכך את החומר שיהי' נתקדש ויש בחכמי הדור כח אלקי לפרש את התוה"ק וזה עיקר נתינת תוה"ק לישראל שכל חיותן ושרשן הוא מתוה"ק כמו"ש במק"א באריכות ואכ"מ. וזה הוא המחלוקה הגדולה בענין ממחרת השבת דהצדוקים ס"ל דיו"ט אע"ג שאסור בו מלאכה שלא לצורך או"נ מ"מ כיון דמלאכת או"נ מותר בו הרי התירה התוה"ק מה שיש בו צורך לאדם וא"כ אין זה בכלל שבת אמנם החכמים ס"ל דאע"ג דמותר בו לצורך או"ג מ"מ כיון דחזינן דאינו מותר אלא מה שהוא לצורך ישראל דוקא וישראל נתקדשו בקדושת השי"ת ע"י התוה"ק א"כ הוי כמו שבת דדוחה אותו מילה וכן הותר במקדש לגמרי ואעפי"כ נקרא שבת כיון דמלאכות אלו לצורך גבוה הן ה"ה יו"ט אע"ג דמותר בחן מלאכת או"נ לישראל מ"מ בשביל זה לא נפיק מכלל שבת ואדרבה מצאנו ביו"ט חומרא יותר משבת דבשבת הרי מותר דק מה שהוא חובת גבוה וצורך היום הגמור ששבת זמנו הא בלא"ה אינו מותר בשבת אמנם לצורך אדם אסור בשבת אמנם ביו"ט הוא להיפך דצורך ישראל מותר הכל להלכה דקיי"ל כב"ה דאמרינן מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך אמנם צורך גבוה אסור ביו"ט אם לא מה שהוא חובת היום והענין הוא שהתוה"ק הראה לנו