כלי חמדה בראשית מה

בשר צריך דמילה באותו מקום וא"כ ליכא אלא חד בשר ודרש לי' על בינוני וזה פשוט. ויש להכריח זה עפ"מ ששמעתי מקשין בשם מורי מאורן של ישראל הגאב"ד מקוטנא זצ"ל בהא דאיתא בריש ערכין דצריך קרא דקטן מטמא בנגעים דאל"ה ה"א דדוקא גדול מטמא בנגעים כיון דכתיב איש עיי"ש וקשה איך אפ"ל דקטן אינו מטמא בנגעים הא מדכ' התורה בשר לרבות בהרת ע"כ דקטן מטמא בנגעים דאל"כ בשר למה לי והיא קושי' גדולה אמנם להנ"ל י"ל דהגמ' שם בערכין קאי לרבא ולדידי' דרשינן חד בשר על בינוני וחד בשר דרשינן על מילה באותו מקום א"כ אי ה"א דקטן אינו מטמא בנגעים ה"א דחד בשר דרשינן מיני' אפי' במקום בהרת קאי על גדול ואידך בשר על מילה באותו מקום כמו שצריך לומר גם לפי האמת לרבא דדרשינן בשר האמור בפ' שמיני על בינוני ג"כ צ"ל דהך בשר דקודם מתן תורה קאי על מילה באותו בשר ואם ה"א דקטן אינו מטמא בנגעים ה"א איפכא דהך בשר האמור לאחר מתן תורה קאי על מילה באותו מקום ובשר האמור לפני מתן תורה על מילה בבהרת והמעיי' ברמב"ן ז"ל בפנים בפ' לך לך יראה שיש מקום גדול לומר כדברינו ואפי' א"נ דילפינן דמילה בבהרת מבשר האמור לאחר מתן תורה מ"מ א"ל דהי' לנו רובו באדם דקטן מטמא בנגעים והי' דרשינן מאיש דקטן אינו מטמא בנגעים הוי אמרינן דע"כ בשר דכתיב לרבות אפי' בהרת קאי על גדול ולא הוי ידעינן מזה דקטן מטמא בנגעים וז"פ וברור לענ"ד

ודע דבעיקר קושית מו"ר הגאון זצ"ל לכאו' עלה בדעתי דקושיתו רק לשיטת התוס' דהא דאמרינן בשבת (דף קל"ב ע"ב) דגם בנגעים טהורים איכא הלאו דקציצת בהרת ה"ד בד' מראות וטהורים דקאמר כגון שכהה וכיו"ב דנראה מד' התוס' כיון דעדיין אפשר לבוא לידי טומאה לכן איכא אזהרה דקציצת בהרת כיון דאפשר שיפשה וכיו"ב משא"כ היכא דטהור לגמרי כגון שאינו מד' מראות כל ליכא אזהרה וא"כ י"ל דא"נ דקטן אינו מטמא בנגעים א"כ נגע זו לא משכח"ל שיבוא לידי טומאה דאפי' אם יגדל לא יטמא בנגעים כיון דבאה עליו בעודו קטן וכמבואר במשנה פי"א דנגעים והבן וא"כ שפיר קשה למה לי בשר אמנם לפירוש רש"י ז"ל דגם בוהק אסור בקציצה נראה פשוט דמכ"ש ד' מראות בקטן אסורין בקציצה אפי' א"נ דאינו מטמא בנגעים וא"כ שפיר צריך בשר אפי' במקום בהרת אמנם לקושטא דמילתא יש לעיין בזה די"ל דדוקא בגדול שנראה סימני נגע אף דלפי האמת הוא נגע טהור מ"מ אמרה תורה שצריך להראות לכהן והוא יורה אם טמא או טהור וה"ה בכלל השמר בנגע הצרעת וגו' ולכן אסור בקציצה משא"כ בקטן אם נימא דאינו מטמא בנגעים וא"כ אינו בכלל דהשמר בנגע הצרעת כיון דנתמעט מאיש דאין לו שייכות לדיני נגעים כלל ה"ה דאינו בכלל איסור דקציצת בהרת. וי"ל עוד דאפי' א"נ דגם בקטן ג"כ איתא בכלל איסור דקציצת בהרת מ"מ יקשה קושית מורי הגאון זצוק"ל לפ"ד הערוך דס"ל דהא דמקשינן בגמ' שבת (דף קל"ג ע"א) ואי איכא אחר ליעבד אחר ותרצינן בדליכא אחר היינו אף למה דאסיקנא דמודה ר"ש בפ"ר כיון דהכא פ"ר דלא ניחא לי' מותר לגמרי אף לר"ש ועי' בזה ברמב"ן ז"ל בחי' לשבת פ' שמונה שרצים ובחי' הריב"ש סי' שצ"ד מש"כ בדעת הערוך ז"ל ומעתה נראה דאע"ג דאם אמרינן דמכוין אסור היינו רק לפי האמת דנגעי קטן מטמאין ומכוין לטהר בנו כמו שכ' רש"י ז"ל להדי' משא"כ א"נ דקטן אינו מטמא בנגעים א"כ נהי דאיכא איסור בקציצת בהרתו מ"מ שוב ל"צ בשר כלל דגם האב יכול למולו כיון דאינו מכוין לקצוץ בהרתו וא"ל דהוי פ"ר ז"א דהוי פ"ר דלא ניחא לי' כיון דב"כ וב"כ טהור בודאי לא ניחא לי' לאב