כלי חמדה בראשית לו

דם ברית ה"ד דנימול ביום אבל בלילה צריך להטיף דם ברית וא"כ ל"ש לומר דיעכב אכילת הפסח כיון דאפי' אם ימולו אותו עתה ג"כ אסור לאכילת הפסח כיון דמילה בלילה פסולה וצריך להטיף ממנו דם ברית וא"כ שוב אין לנו נפ"מ במילה כלל ושוב אינו מעכב כיון דאין לנו עצה לעשותו שיהי' ראוי לאכילת הפסח אמנם רבא השיב ע"ז כיון דאמרה תוה"ק המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו תלי' עיקר אם הוא בר מילה עתה או לא ואע"ג דיכול למולו עתה שיהי' ראוי לאכילת הפסח אינו מעכב מלאכול את הפסח וא"ש מאוד הסוגי' ונסתעי' מזה לגמרי ד' הר"מ ז"ל במה שמחלק בין מחוס"ז ללילה דנימול בלילה צריך להטיף ממנו דם ברית ולפ"ז א"ר מגמ' שלנו דפליגי על הירושלמי דגם גמ' דילן מודה דלילה לא הוי מחוס"ז ואעפ"כ היכא שנעשה ערל בלילה אינו מעכב מאכילת הפסח כיון דעתה אינן בידינו להתירו באכילת הפסח אינו מעכבו מלאכול את הפסח

הן אמת שראיתי להג' בעל עמק יהושע שם שכ' לתרץ ד' הרמ"א ז"ל במה שמחלק בין מחוס"ז ללילה עפ"ד הירושלמי דס"ל דערלה שלא בזמנה לא הוי ערלות ולכן במחוס"ז הוי כנולד מהול כיון דלא הי' עליו עדיין חיוב מילה כלל משא"כ לאח"ז בלילה הוי נימול בפסול וצריך להטיף דם ברית עיי"ש אמנם תמהני עליו שלא דייק בד' הרמ"א ז"ל שכ' להדי' דגם בתוך ח' דא"צ להטיף דם ברית ה"ד בנימול ביום ולד' בשיטת הרמ"א מנ"מ בתוך ח' אימת נימול כיון דבלא"ה לא הוי מילה כלל רק דהטעם דהוי כנולד מהול כיון דקודם זמן חיובא נחתך ערלתו ועוד דהרי מבואר ברמ"א ז"ל דנתקיים מצות מילה ובאמת השאג"א רוצה לומר כן דבתוך ח' הוי כנחתך הערלה קודם זמן חיובא אבל הרגיש בזה שא"א לפרש כן דעת הרמ"א ז"ל ונראה פשוט דהרמ"א ז"ל ס"ל דאע"ג דערלה שלא בזמנה לא הוי ערלה ומותר עתה לאכול בתרומה מ"מ כיון דזה בוודאי דיש חיוב השתדלות על האב מיד כשנולד למולו בזמנו כמו בכל מצוה דיש חיוב ל' יום קודם זמן המצוה כאשר האריכו בזה הפוסקים וגם אני כתבתי בזה הרבה במק"א ואכ"מ אינו דומה לנולד מהול והוי עליו שם מילה בפסול אלא דכשנימול ביום כיון דהוי רק מחוס"ז מקיים המצוה משא"כ בלילה אפי' בתוך ח' כיון דלילה יש עליו עצם פסול צריך להטיף דם ברית כמו"ש בדרכי משה בהדי' חילוק זה וא"כ דברינו בשיטת הרמ"א ז"ל נכונים מאוד

אמנם מה דיש לעיי' עוד בזה עפמ"ש הצל"ח ז"ל לתרץ ד' הרמ"א ז"ל במה שפסק דנימול בתוך ח' יצא הא מבואר להדי' בשבת (דף קל"ג) דמל שלאחר השבת בשבת לא הוי עשה מצוה הרי מבואר דלא יצא ותי' הצל"ח ז"ל דכונת הרמ"א ז"ל דהמצוה מתקיימת רק כשיגיע הזמן שמחויב במילה אז אמרינן דמה שמל בתוך ח' מהני עתה אבל קודם הזמן עדיין לא קיים מצות מילה ובחי' לה' מילה כתבנו לחזק דבריו בדעת הרמ"א ז"ל ואכ"מ. וא"כ י"ל דאם נימא דערלות שלא בזמנה הוי ערלות אף אם ימול אותו בתוך ח' אע"ג דשוב א"צ להטיף דם ברית ולכשיגיע זמנו יתקיים בזה מצות מילה מ"מ עתה עדיין לא נתקיים בו מצות מילה ואסור לאכול בפסח כיון דערלות שלב"ז הוי ערלות והבן היטיב. אמנם לאחר העיון ז"א דנראה פשוט דהא דאיבעיא בגמ' דילן אי ערלות שלב"ז הוי ערלות אע"ג דעדיין לא מטי זמן חיובא היינו ג"כ מטעם הנ"ל כיון דיש עליו חיוב השתדלות למול אותו בזמנו א"כ י"ל דמשום זה הוי עליו שם ערלה גם השתא שיאסר לאכול בתרומה וקדשים ומעתה בנימול בתוך ח' ששוב א"צ למולו כשיגיע הזמן א"כ אף אם נאמר דלא נתקיים עוד מצות מילה מ"מ בכה"ג כ"ע מודים דערלה שלב"ז ל"ש ערלה ושוב מותר