כלי חמדה בראשית לב

את אברהם וכל החשש דילמא דינם כישראל ושוב מהני הגירושין ומותרת היא לגמרי וא"כ אכתי הי' לאברהם לגרשה ולא יהי' ירא שיהרגו אותו ונראה לתרץ בפשיטות דנהי דלחומרא חששו שדינם כישראל אבל לקולא הוי ס"ל דדינם כב"נ ובב"נ ל"מ הגירושין א"כ אף אם באמת דינם כישראל מ"מ כיון דהם חששו שדינם כב"נ ולא הי' הגט מתירה להנשא כלל שוב א"ז מיקרי ספר כריתות ולא הוי גט כלל וא"כ א"נ דבב"נ לא מהני גירושין לא הי' לא"א ע"ה עצה בגט וזה נכון בעזהי"ת. ועפ"ז נ"ל לפרש ד' הקרא פסוק י"ט בשאלת פרעה דשאל לא"א ע"ה למה לא הגדת לי כי אשתך היא למה אמרת אחותי היא וגומר ולכאו' אינו מובן מה זה שהוסיף לשאול למה אמרת אחותי היא הא עיקר השאלה הי' על מה שלא הגיד כי אשתו היא אמנם לפ"ד מובן היטיב דבאמת עמד פרעה על כונת א"א שירא שיהרגו אותו אם יראו ששרה מוסרת נפשה להריגה לכן הקדים לומר אחותי היא כדי שלא יעלה בדעתם שהיא אשתו כיון דאחותו אסור לב"נ אמנם שאלת פרעה הי' ממ"נ הרי ב"נ אינו חייב למסור נפשו בגילוי עריות דב"נ אינו מצווה על קידוש השם וע"כ שאתם ס"ל שיש לכם דין ישראל והנה זה בודאי דתרח לא הי' לו דין ישראל וא"כ א"נ דאברהם ושרה הי' להם דין ישראל ע"כ מצד שהם הכירו לעבוד השי"ת והוי כגרים שנתגיירו והנה בגר קי"ל דנושא אחותו מאמו מה"ת דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי א"כ אף אם שרה אחותו היא ג"כ יכולה להיות אשתו א"כ שפיר שאל לו פרעה דמה הועיל באמרו אחותי היא כיון דיראו המצרים שאין רצונה להבעל להם אף במקום פק"נ ע"כ דיש לה דין ישראל והוי גיורת שנתגיירה דאבותי' בודאי לא הי' להם דין ישראל וא"כ אע"פ שהיא אחותו יכולה להיות אשתו ואכתי יהרגו אותו בדבר אשתו ואם כן למה אמרת אחותי היא ללא תועלת וזה נכון בעזהי"ת דרך דרוש לחדד התלמידים

ב) (טו"ב-י') זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם וגומר המול לכם כל זכר וגו'. הנה במצות מילה כתבנו במקומות מפוזרים הרבה תלי"ת אמנם פה אכתוב מה שנתחדש לנו בעזהי"ת בעיקר המצוה מה שלא מצאתי עוד מבואר בשום מקום ועפ"ז יבואר לנו הרבה דברים שנסתפקו בהם גדולי המחברים ז"ל בת' שאג"א סי' נ"ג כתב לחקור הא דקי"ל דמילה בליל ח' פסולה וצריך למול רק ביום השמיני אם הוא משום מחוס"ז דכל זמן שלא אתא בוקר של יום שמיני ליכא עדיין מצות מילה א"ד דליל ח' הוי בכלל הזמן רק דפסול מצד לילה ודינו כמו דמל בלילה לאח"ז לרבנן דס"ל דגם מילה שלב"ז פסולה בלילה עיי"ש מה שהאריך בזה אי ליל ח' הוי בכלל מחוסר זמן או לאו

והנה לכאורה עלה בדעתי דממקומו הוא מוכרע דהרי מבואר במס' שבת (דף קל"ב) דילפינן מקרא דביום השמיני ימול בשר ערלתו ביום אפי' בשבת ומקשינן הא מבע"ל ביום ולא בלילה ותרצינן ההוא מבן שמונת ימים נפקא ועיי"ש בתוס' ד"ה ההוא מבן שמונת ימים נפקא שהביאו מתו"כ וממגילה דנפק"ל מביום השמיני ותי' דסמך אבן שמונת ימים ודרשא פשוטה נקט ומעתה א"נ דפסול דליל שמיני הוא משום מחוס"ז ולא מצד לילה שהיא עצם פסול א"כ מנ"ל להוכיח מקרא דבן שמונת ימים דמילה בליל ח' פסולה גם לאחר מתן תורה דילמא דוקא קודם מתן תורה שהי' הלילה אחר היום א"כ בליל שמיני הי' עוד יום הז' לכן הי' פסול מילה בליל ח' כיון דהוי מחוס"ז גמור משא"כ לאחר מתן תורה דנתנה תורה ונתחדשה הלכה דהיום הולך אחר הלילה שלפניו א"כ בליל ח' דהוי יום שמיני דילמא כשר למול וא"כ צריך קרא דביום השמיני להורות דגם לאחר