כלי חמדה בראשית ל

הענין נראה יותר כמו"ש דהר"מ ז"ל ס"ל דערות עכו"ם אסור מה"ת ודוק היטב בכל זה

ודרך חידוד בעלמא אמרתי לת' קושיות הג' הנ"ל בהקדם מה שיש לדקדק על הגמ' ברכות ושבת דמייתי ראי' דערות עכו"ם הוי ערוה מדכתיב וערות אביהם לא ראו והיינו מפני שהתורה קראו ערוה ואמאי לא מייתי הגמ' מקרא הקודם וירא חם את ערות אביו דג"כ מבואר דהתוה"ק קראו ערוה לכן נראה דמזה באמת א"ר די"ל דא"ר על לאחר מתן תורה וכנ"ל אמנם ראיות הגמ' מהא דהלכו אחורנית וערות אביהם לא ראו וקשה אמאי לא ראו הא אין איסור להסתכל בערוה כ"א בשעה שעושה מצוה אמנם נראה דהכא כיון שהלכו לכסות ערות אביהם שלא יהי' מונח בבזיון הרי הלכו לקיים בזה מצות כיבוד אב ושוב אסור להסתכל בערוה אך קשה הא ב"נ אינו מצווה על כ"א וע"כ שרצו לקיים את המצוה של ישראל לאחר מתן תורה והא לאחר מתן תורה זה לא הוי ערוה א"ו דגם לפי האמת הוי ערוה ויש לדחות כמובן ובפרט דגם זה שיהי' אסור לעשות מצוה נגד ערוה אינו מוסכם. ועי' בזה בעקרי הד"ט וכתבנו מזה במק"א ואכ"מ

ו) (י"א-כ"ח) בקרא וימת הרן ע"פ תרח אביו וגו' באור כשדים וברש"י ז"ל ומדרש אגדה יש אומרים שעל ידי אביו מת שקיבל תרח על אברם בנו לפני נמרוד על שכתת את צלמיו והשליכו לכבשן האש והרן אמר בלבו אם אברם נוצח אני משלו וכו' וכשניצול אברהם אמרו לו להרן משל מי אתה אמר להם הרן משל אברהם אני השליכוהו לכבשן האש ונשרף וזה אור כשדים עכ"ל והנה לכאורה יש לעי' אמאי הרן נשרף כיון דג"כ מסר נפשו על קדושת השם ואע"פ שלא הי' תקיף בדעתו כמו אברהם מה בכך כיון דא"א ע"ה אז עדיין לא הגיע לזה אלא בכח חקירתו הנשגבה וא"כ הרן שלא הי' עוד מופתים מספיקים לבוא לאחדות השי"ת כ"א ע"י הצלת אברהם ומאז הי' דעתו כאברהם וא"כ אמאי נשרף אך האמת נראה בזה כמו"ש בזה בני הרב חו"ב מו"ה אלעזר יהודא ז"ל דהנה באמת איתא במדרש יעקב אשר פדה את אברהם שבזכות יעקב ניצול א"א מכבשן האש וכבר תמהו בזה המפרשים אטו א"א הי' צריך להצלת יעקב אמנם הרה"ק מו"ה ר"מ זצ"ל מווארקי אמר שהי' שחוק בעולם שאברהם ניצול מכבשן האש לולא שהוצרך לחיות עוד ולהוליד את יעקב ולהוציא ממנו עם ישראל עכ"ד וביאור דה"ק דהרי מצאנו לר"ע כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה מתי יגיע לידי ואקיימנה דזה תכלית האדם למסור נפשו על קדושת שמו ית' וא"כ כיון דאברהם אבינו זכה לזה למסור נפשו על קדושת השי"ת אמאי ניצול ואדרבה הא התכלית הגמור שלא יוצל אך בזה י"ל אחת משני אלה. א' למען יתקדש ש"ש ברבים כדי שיכירו הכל שד' אחד ושמו אחד. ב' שצריך עדיין להחיות כדי להוליד בנים והנה הכא בא"א כיון דהרן נשרף אע"ג שאמר ג"כ כאברהם א"כ לא נתקדש ש"ש בשלימות וא"כ שפיר הי' שחוק בעולם על אברהם שניצל מכבשן האש לולא מטעם הב' דהי' צריך להחיות שהוא הי' יסוד ישראל עם סגולתו ע"י שיצא ממנו יעקב וז"ב ואמת. ומעתה נראה דמטעם זה נשרף הרן כיון דהרן לא הי' צריך להחיות עוד שלוט אשר ממנו יצא מלכות ב"ד כבר נולד אז וא"כ טוב לו שלא ניצל ונשרף על קדה"ש. אלו ד' בני ז"ל ודפח"ח

וי"ל בזה ד' חז"ל והובא ברש"י ז"ל פ' לך לך (י"ד י') בקרא ועמק השדים בארות בארות חמר שהי' הטיט מתגבל ונעשה נס למלך סדום שיצא משם לפי שהי' מקצתן שלא היו מאמינים שניצל אברהם מאור כשדים מכבשן האש וכיון שיצא זה מן החמר האמינו באברהם