כלי חמדה בראשית קלב

פרשת ויחי

א) איתא במדרש רבה פ' ק' על קרא דויכל יעקב לצוות את בניו ג' צווים צוה יעקב לבניו וכו'. על עכו"ם על ברכת השם. ועל נשיאת המטה עכ"ל. הנה לכאורה צע"ג דבשלמא נשיאת המטה שפיר הוי צוואה מיעקב לבניו אבל עכו"ם וברכת השם ה"ה מז' מצות ב"נ ולמה הוצרך יעקב לצוות עליהם וכבר נתקשו בזה המפורשים. והנה מה שצוה על עכו"ם לכאורה עלה בדעתי בפשיטות דקאי על איסור הנאת עכו"ם דב"נ אינו מצווה ע"ז מדינא ויעקב אבינו הזהיר על זה לבניו כמפורש בתוה"ק שצוה להם לבער עכו"ם שלקחו משלל שכם. אמנם יותר נראה לפרש דהנה כבר כתב המל"מ בפרשת דרכים דע"כ א"א ע"ה הי' לו דין ישראל משום שמסר נפשו על קידוש השם באור כשדים דב"נ שאינו מצווה על קה"ש אסור למסור נפשו. והנה עד יעקב לא הי' נקבע עוד בבירור מי שיהי' זרע אברהם ושיהי' בכלל בנ"י כי ביצחק ולא כל יצחק. אמנם יעקב שהי' מטתו שלימה וידע כי הוא הנבחר להיות לזרעו של אברהם ובו בחר השי"ת להיות חבל נחלתו ממילא הוא ובניו המה בכלל ישראל ומצווין על קה"ש. וזה שדרשו חז"ל שאמר להם שמע ישראל שזה מורה על מצות קידוש השם. ועיד"ז נלענ"ד לבאר דברי הגמ' יבמות (דף מ"ז ע"ב) שאמרה נעמי לרות אסר לן עכו"ם. ותמי' הא הוא מז' מצות שב"נ מצווה ע"ז. ונלענ"ד דהכוונה ג"כ לענין יהרג ואל יעבור שזה נוסף להם כשנתגיירה דב"נ אינו מצווה על קידוש השם. ובזה מדוקדק מאוד מה שאמרה רק על עכו"ם דהנה אנן קיי"ל דעל עכו"ם וג"ע ושפכ"ד יהרג ואל יעבור בישראל. אמנם כבר כתב הפרשת דרכים ושאר פוסקים דאע"ג דב"נ אינו מצווה על קה"ש מ"מ בשפיכת דמים כיון דהוא רק מכח סברא דמה חזית דדמא דידך סומק טפי גם בב"נ יהרג ואל יעבור ורק בעכו"ם וג"ע יש חילוק בין ב"נ לישראל והנה באסתר אמרינן בגמ' אשה קרקע עולם היא וא"כ בג"ע בנשים אף כשנתגיירו לא נוסף עליהם חומרא דיהרג ואל יעבור ולא נשאר אלא עכו"ם דהוא דין מחודש באשה הבאת להתגייר שאסר עלי' בהחלט ביהרג ואל יעבור וזה שאמרה נעמי לרות אסר לן עכו"ם. וזה נכון. וכמו כן י"ל דהכא שאמר להם יעקב המצ"ע דשמע ישראל שהוא מורה על יחודו ית"ש שבזה רק ישראל מצווין וממילא המה בכלל ישראל לענין קה"ש ובכלל יהרג ואל יעבור. ועפי"ז נראה לפרש מה שצווה להם יעקב אבינו על ברכת השם דהנה מבואר בר"מ ז"ל פ"ט ממלכים ה"ג דב"נ שבירך את השם אפי' בכינויו חייב מיתה משא"כ בישראל דאינו חייב מיתה אלא בשם המיוחד והענין הוא דב"נ חמיר מישראל משום דהכינויין כוללין גם מה שאינו אלקיות כמו אלקים דכולל שר ודיין וכיו"ב משא"כ שם המיוחד זה רק להשי"ת לבדו וכיון דב"נ אינן מוזהרין על שיתוף עכו"ם והם תחת משטרי הטבע ולזאת גם על הכינויין חייב מיתה משא"כ ישראל שהם עמו של הקב"ה ולזאת העיקר הוא שם המיוחד שזה אלקי ישראל לכן בישראל דוקא בשם המיוחד חייב מיתה ועל הכינויין הוא רק באזהרה כיון דישראל עיקר דביקותן הוא בשם המיוחד כנ"ל וכמו שאנו אומרים בפסוק דשמע ישראל וא"צ להאריך בדבר המובן מאיליו ולזאת כשצוה להם יעקב על יחודו ית"ש ועל קידוש השם ואמר להם פסוק שמע ישראל א"כ ממילא הי' צריך להזהירם על ברכת השם של כינויין שלא יאמרו כיון שהמה בכלל ישראל שוב יצאו מכלל ב"נ ואינן חייבין כלל על הכינויין כיון שאלקי ישראל הוא שם המיוחד לזאת הוכרח יעקב להזהירם דעכ"פ מוזהרין על ברכת השם דכינויין ג"כ כמו בישראל דהמה מוזהרין בלאו מקרא דאלקים לא תקלל וזה נכון מאוד בכוונת המדרש. ובאמת י"ל בפשיטות בכוונת המדרש. דכמו דהוצרך לומר דעל עכו"ם יהרג ואל יעבור ה"ה דעל ברכת השם יהרג ואל יעבור כיון דמצווין על קידוש