כלי חמדה בראשית קכה

עריות שלא נולדו בחיוב המצוה אלא הם מעצמם קבלו עליהם כיון דבאמת אינן מצווין על זה רק מצד התורה אתה בא לאסור מפני שקבלו עליהם מצות התורה ע"ז אמרינן דאם מצד קבלתם לקיים מצות התורה אתה אוסר אותם הא עפ"י תורה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ומותר באחותו אבל באמת הקורבה שלהם לא נפקע. ואין להקשות דא"כ יהיו יוצאי מצרים מותרים בקרוביהם דהא קבלו עליהם את התורה וכו'. אין זה קושיא דהם הוכרחו לקבל דהא כפה עליהם הר כגיגית ולא אמרינן בזה דהוי כקטן שנולד דודאי מי שנתגייר מעצמו הוי ברי' אחרת לגמרי אבל ישראל שיצאו ממצרים כיון שהיו מחויבים לקבל את התורה והוכרחו לזה אין זה כקטן שנולד ע"כ דבריו הקדושים

והנה דברים אלו מובאים בספר שב שמעתתא להג' בעל קצוה"ח ז"ל בהקדמה ולא ביאר כוונת רבינו המהר"ל ז"ל ונלענ"ד בכוונתו דל"ש בישראל בקבלת התורה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי כיון דרואים אנו דכפה הקב"ה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם תקבלו את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם א"כ הראה הקב"ה דישראל אין חיותן כ"א עפ"י תורה הקדושה והם שורשם וחיותם בתורה א"כ ל"ש בזה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי דאדרבה הרי עיקר נתינת התורה לישראל מפני שהם שייכים לה והיא שלהם מפאת שהם בני אברהם יצחק ויעקב ודוקא בגר הבא להתגייר מאומה אחרת הרי הוא מפריד עצמו מאומות העולם שכל חיותם ושורשם עפ"י טבעי השמים ומדבק עצמו בהשי"ת ה"ה כקטן שנולד אמנם ישראל הוא להיפוך דבאמת הם נתייעדו מראש לקבלת התורה רק שהיו צריכין לצאת דרך כור הברזל במצרים ועל מנת כן יצאו ממצרים לקבל על עצמו את התוה"ק ובזה נשלמה תכלית הבריאה שלהם שהוכנו לזה מאז מפאת היותם בני אברהם יצחק ויעקב אשר נשבע ד' להם ליתן להם תוה"ק ולהנחיל להם א"י וא"כ איך שייך בזה לומר דהוי כמו קטן שנולד. וזה ברור בכוונת רבינו ז"ל

ובאמת לכאורה יש לומר בלא"ה דאי אפשר לומר כלל בישראל דלאחר מתן תורה יהי' דינם כקטן שנולד דא"כ בטלה כל ירושת הארץ כמו דמצינו לענין ביכורים במשנה דילן דגר מביא ואינו קורא משום שא"י לומר לאבותינו הרי דגר א"י לומר לאבותינו וא"כ א"נ דבישראל לאחר מתן תורה פקע מהם הקורבה גם בישראל נימא כן שנפקע מהם כל ענין אבהתא של אבות הקדושים וזה דבר שלא יעלה על הדעת ח"ו וע"כ דל"ש בישראל לאחר קבלת התורה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. איברא דזה אינה ראי' כלל דהנה באמת הר"מ ז"ל פ"ד מה' ביכורים ה"ג פסק דגר מביא וקורא משום דאברהם אבינו הוי אב המון גוים וצריך להבין במה פליגי הבבלי והירושלמי ונראה דשורש הפלוגתא הוא כיון דירושת הארץ היתה רק לבנים של אברהם מה שהמה בנים בעצם בגופניות ג"כ כמו שמבואר בתוה"ק שאמר הקב"ה לאברהם בנך היוצא ממעיך הוא יירשך וע"ז היתה השבועה לאבותינו לכן גר שנתגייר אינו יכול לקרות אמנם הירושלמי ס"ל דסוף כל סוף כיון דכשנתגייר ונתדבק בדת ישראל ה"ה מתולדותיו של אברהם לכן מביא וקורא. ומעתה נראה דזה דוקא בשאר אוה"ע אפי' בבני עשיו שנתגיירו אע"ג דהם מזרעו של אברהם בעצם מכל מקום כיון דהקב"ה אמר כי ביצחק יקרא לך זרע ודרשינן ביצחק ולא כל יצחק א"כ רחמנא אפקרה לזרעו שלא יהי' בכלל זרעו לכן גם בזה שייך הפלוגתא בש"ס דילן עם הירושלמי אם בנתגיירו קוראין ויכולין לומר לאבותינו והבן היטב כי קצרנו וסמכנו על המעיין. אבל בישראל דהמה באמת זרע אברהם רק שנימא דמכח קבלת התוה"ק שנתגיירו בשביל זה נפקע מהם הקורבה ואינם בכלל בני אברהם בזה כ"ע מודים דנשארו זרע