כלי חמדה בראשית קכ
Keli Chemdah Bereshit 120 · כלי חמדה בראשית · free full Hebrew text
Open in the reader →כמו"ש במגילה שזה אינו מכח חיוב נראה דס"ל דל"ש חינוך בחנוכה כלל והוא מה"ט כיון דקטנים לא היו בכלל הנס ל"ש בהם מצות חינוך כלל (וי"ל יותר בכוונת הר"מ ז"ל בזה שהוסיף "או עכו"ם" דכוונתו על ב"נ והיינו גר תושב שמצווה שלא לעבוד ע"ז דלכאורה י"ל דגם גר תושב חייב בנר חנוכה כיון דיוונים גזרו על עכו"ם וגם גר תושב מצווה ע"ז והרי גם הם היו באותו הנס. אך באמת ז"א דגר תושב אינו מצווה על קה"ש וא"כ ל"ש לומר בו שאף הן היו באותו הנס וה"ה קטנים אין לחייב אותם בנר חנוכה מה"ט ואם אמנם כי בימי בית שני לא הי' נוהג דיני גר תושב דאינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג מ"מ יש מקום לומר כן בכוונת הר"מ ז"ל כמובן ואין להאריך בזה]. וחוץ לדרכינו עלה בדעתי בכוונת הר"מ ז"ל שהוסיף עכו"ם דכוונתו בזה דלא נימא דהא דקיי"ל דאם הדלקה עושה מצוה הדליקה חש"ו לאו כלום הוא הטעם משום דהדלקה עושה מצוה צריך שיהי' ההדלקה לשם מצוה ולכן בקטן דהוי מתעסק לא מהני הדלקתו ונפ"מ בזה בעכו"ם שהדליק נר חנוכה ונתגייר אח"כ ואומר שהדליקה בכוונה לשם מצות חנוכה יהי' ההדלקה כשירה דאע"ג דנכרי אדעתא דנפשי' קעביד מ"מ אין זה בירור ובפרט לגבי עצמו כשנתגייר אח"כ צריך להיות נאמן כשאמר שהי' בכוונה כמו"ש בזה הג' רעק"א ז"ל בת' סי' ד' ואף למה דמבואר בירושלמי במס' חגיגה פ"ג ה"ד מחלוקת תנאי בזה בגר שנתגייר לענין יין נסך אם נאמן לגבי עצמו עייש"ה דר"ע ס"ל דאינו נאמן לעצמו יותר מלאחרים מ"מ נראה דזה דוקא בדאורייתא אבל במצוה דרבנן לעצמו נאמן א"כ יהי' משכח"ל דהדלקת עכו"ם תהי' כשירה לכן הוסיף הר"מ ז"ל דהפסול מצד שאינו בר חיובא ולכן גם הדלקת עכו"ם פסולה והבן. איברא דבעיקר הדבר בנכרי שנתגייר בליל חנוכה נראה דשוב אינו מחויב בהדלקת נר חנוכה כמו דמצינו במגילה דגר שנתגייר אינו חייב במגילה כיון דבתחילת הזמן לא הי' בר חיובא ה"ה בנר חנוכה א"כ לא משכחת לה לגבי עצמו נפ"מ בהדלקת נר חנוכה במה שהדליק בעודו נכרי והבן ויש להאריך עוד הרבה בזה ואכ"מ: פרשת ויגש
א) ראיתי להעתיק בזה תשו' אחת שכתבתי זה זמן כביר לאחד מהתלמידים. אף כי מצאתי דברי התלמיד בספר חוט המשולש מ"מ משנה לא זזה ממקומה. וז"ל
אהו' תלמידי שמחתני במכתבך כי ראיתי כי שוקד אתה על דלתי התורה והנני בזה להשיבך חו"ד על דבריך וזה יצא ראשונה. כתבת לתרץ קושית הבית הלל על הרמ"א ז"ל ביו"ד סי' ר"מ סכ"ד שכתב בזה"ל. י"א דאינו חייב בכבוד אבי אביו. ואינו נ"ל אלא דחייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו וראי' ממדרש גבי ויזבח זבחים וגו' [כוונתו לדברי המדרש שהובא ברש"י ז"ל בפרשתינו דמדכתיב ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק ולא הזכיר אברהם ע"כ דחייב אדם בכבוד אביו יותר. ומבואר בדברי המדרש דרק יותר חיוב יש באביו] ותמה הבית הלל נהי דמלשון המדרש נראה כן אבל הרי גמ' ערוכה במכות (דף י"ב) להיפך דאיתא התם תנא חדא אין הבן נעשה גואל הדם לאביו ותניא אידך הבן נעשה גוה"ד ותירץ הא בבנו הא בבן בנו הרי מבואר דבן בנו נעשה גוה"ד להרוג את זקינו וע"כ דאינו חייב לכבדו וכתבת לתרץ דהנה באמת קשה אמאי אין הבן נעשה גואל הדם לאביו הא