כלי חמדה בראשית קיט

דר"י מודה דתרי דרבנן אינו מוציא חד דרבנן מ"מ במגילה מכשיר בקטן לפי שטף ונשים היו בספק דלהרוג ולהשמיד לפיכך עשאו ר"י כגדול וביאור דה"ק נראה בפשיטות דהנה באמת כיון דגם קטנים היו באותו הנס הרי יש לחייב קטנים ג"כ בקריאת המגילה ממש כמו גדולים אלא דלא מהני סברא זו לחייבם כיון דקטן אינו בר דעת ואינו מחויב במצות. ומעתה אמרינן דזה דוקא בקטן שלא הגיע לחינוך אבל בקטן שהגיע לחינוך כיון דרבנן רמי עליו חיוב מדרבנן ואמרינן דהוא בר דעת להתחייב במצות מדרבנן שוב אמרינן דיש עליו אותו חיוב דגדול כיון דאף הן היו באותו הנס וזה פשוט. ומעתה נראה דזה דוקא בפורים דהנס הי' שניצולו ממות לחיים דהגזירה הי' להשמיד ולהרוג וא"כ אין נפ"מ בין קטנים לגדולים ושפיר י"ל בהם שאף הן היו באותו הנס משא"כ בחנוכה דהיתה הגזירה להעביר על הדת וקיי"ל דיהרג ואל יעבור מכח מצ"ע דוקדשתו בתוך בנ"י א"כ זה דוקא בגדולים אבל בקטנים דאינן מצווין על עשה דוקדשתו הרי היו מותרין לעבור ולא היו נהרגין וא"כ בחנוכה ל"ש לומר בקטנים שאף הן היו באותו הנס כיון דלא בהם נס הצלה ממיתה כיון דלא היו צריכין למסור נפשם על קדושת השי"ת וכיון דל"ש לחייבם מכח שאף הן הי' באותו הנס לא נשאר לנו לחייב אותם אלא מכח חינוך ושוב אמרינן דתרי דרבנן אינו מוציא ח דרבנן ולכן לא מצאנו בתוס' כלל שבנר חנוכה יהי' כשר לר"י הדלקה ע"י קטן. אמנם הבעל העיטור דלומד חנוכה מפורים נלענ"ד דאזיל לשיטתו שכתב להדיא בהלכות מגילה דטעמא דר"י דמכשיר בקטן דס"ל כיון דמחויב מצד חינוך יכול להוציא דרבנן וס"ל דאין לחלק כלל בין חד דרבנן לתרי דרבנן ושפיר כתב דה"ה בחנוכה הדלקת קטן כשירה משא"כ לדעת התוס' אינו ראי' ממגילה לחנוכה כנ"ל. ועפי"ז עמדתי על לשון רש"י ז"ל בשבת בסוגיא דכבתה בהא דאמר ריב"ל נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס שכתב בזה"ל משום שהי' בכלל הגזירה דתבעל לטפסר תחילה וע"י אשה נעשה הנס וכבר הרגיש בזה הפרמ"ג ז"ל דלמה הוסיף רש"י ז"ל וע"י אשה נעשה הנס. אמנם לדברינו י"ל בטו"ט ודעת דהי' קשה לרש"י ז"ל דהרי מוכרח מרפ"ק דמס' כתובות דהך גזירה דתבעל לטפסר תחילה לא היתה להעברת דת כ"א להנאתן והי' מדינא מותר לעבור. א"כ אצל נשים לא הי' הנס גדול כ"כ כמו אצל אנשים שהי' הדין דיהרג ואל יעבור וא"כ אין ראי' דחייבות בנר חנוכה כמו אנשים שהי' הדין דיהרג ואל יעבור לכן מוכרח רש"י ז"ל להוסיף וע"י אשה נעשה הנס משא"כ בפורים דהי' להשמיד ולהרוג והיו הכל שוין בסכנה ושפיר פי' רש"י ז"ל במגילה במימרא דריב"ל דנשים חייבין בקריאת המגילה משום שאף הם היו בסכנה דלהשמיד ולהרוג וזה נכון מאוד בס"ד. [ומה שפי' רש"י ז"ל בפסחים (דף ק"ח) גם במגילה מפני שע"י אשה נעשה הנס כ"כ בחידוש בדיני פורים ואכ"מ להאריך בזה]

ולולא דמסתפינא הייתי אומר בדעת הר"מ ז"ל פ"ד מחנוכה ה"ט שכתב בזה"ל נ"ח שהדליקה חש"ו או עכו"ם לא עשה כלום עד שידלקנו מי שהוא חייב בהדלקה עכ"ל שתמי' מאוד שלמה הוסיף הר"מ ז"ל "עכו"ם" מה שלא נזכר בגמ' שאין זה דרכו של הר"מ ז"ל ובפרט דהוא כ"ש מקטן. אמנם לדברינו נראה דכוונת הר"מ ז"ל להורות דקטן בנר חנוכה דינו כעכו"ם ול"ש בו גם מצות חינוך דהר"מ ז"ל ס"ל דבאמת כיון דקטנים לא היו באותו הנס דגדולים ל"ש בהו חינוך כלל כיון דגם גדול שלא הי' בנס אינו חייב במצוה זו דתקנו אותו רק מכח הנס ולכן בקטנים ל"ש חינוך כלל בזה. ובאמת לא מצאנו בר"מ ז"ל שיחייב את הקטנים במצות חינוך דנר חנוכה. וממה שכתב בפ"ג ה"ד כל שחייב בקריאת המגילה חייב בנר חנוכה ולא הוסיף כלל הדין דחינוך קטן