כלי חמדה בראשית קיח

ע"א) במימרא דריב"ל דנשים חייבות במקרא מגילה לא פי' רש"י ז"ל כלל דחייבות לגמרי ויכולין להוציאן אנשים יד"ח והרי שם עיקר מקומו. ולהנ"ל א"ש דהנה באמת הטו"א ז"ל כתב לחדש דנשים כיון דחייבין רק מטעם שאף הן היו באותו הנס א"י להוציא אנשים דחייבין מדברי קבלה דכד"ת דמי. אמנם דעת רש"י ז"ל נראה דס"ל כיון דכל דרבנן הוי בכלל לא תסור הוי כמו דברי קבלה ושפיר יכולין להוציא אנשים. ומעתה י"ל דזה דוקא לפי הלכה דקיי"ל דמברכינן בדרבנן משום דהוא בכלל ל"ת משא"כ ריב"ל לשיטתו דס"ל דעל דרבנן אין מברכין א"כ ס"ל דדרבנן אינו בכלל לא תסור אמנם נראה דבזה מודה ריב"ל דמקרא מגילה לאנשים הוי בכלל דברי קבלה דכדברי תורה דמי ועיי' במכות (דף כ"ג ע"ב) דאמר ריב"ל שלשה דברים עשו ב"ד שלמטה והסכימו ב"ד של מעלה על ידם וחד מינייהו מקרא מגילה ועיי"ש דדריש לי' מקרא א"כ נראה דמודה דהוי כדברי תורה. אמנם בנשים כיון דכל חיובן מצד שאף הן היו באותו הנס א"ח אלא מדרבנן ושפיר א"י להוציא אנשים לכן בדריב"ל לא פיר רש"י ז"ל דיכולין להוציא אנשים דריב"ל לשיטתו אינן יכולין להוציא אנשים כנ"ל. איברא דלקושטא דמילתא כ"כ בחיבורנו שנראה עיקר דריב"ל דאמר דנשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס היינו שמתוך כך אמרינן דתקנת מרדכי ואסתר הי' מיד גם על נשים כיון דאין סברא לפטור אותם מכח דהוי מצ"ע שהזמן גרמא כיון דגם הם היו באותו הנס וניצולו מסברא גם הם באותה מצוה וחייבין בפרסומי ניסא ומה שהוא מסברא הוי חיוב גמור ומהני מדאורייתא ג"כ כמו דמצאנו בשפיכת דמים דאמרינן יהרג ואל יעבור מכח סברא דמה חזית [וכתבנו מזה במק"א על דברי הרביד הזהב פרשת ויקהל שהעיר בענין זה אם מה דהוא מכח סברא הוי דאורייתא וכדברי הפנ"י ז"ל בברכות בענין ברכה לפני המזון. ואכ"מ. וא"צ להאריך לפני כ"ג בדברים כאלה שכל רז לא אניס לי'] וראי' לזה דא"נ דנשים לריב"ל חייבות במקרא מגילה רק מדרבנן ואינן בחיוב כמו אנשים לא יהיו חייבין בברכה על מקרא מגילה לריב"ל לשיטתו דעל מצוה דרבנן אין מברכין ומדסתם ריב"ל דנשים חייבות במקרא מגילה נראה דבזה דינם שוה לאנשים. ובאנשים נראה ברור דמודה ריב"ל דמברכינן על מקרא מגילה דלא מצאנו פלוגתא בזה ויש להאריך עוד בכל זה ואכ"מ כי לא באתי בזה אלא להשתעשע עם כ"ג שיחי' בחידושי תורה לעורר זכרון אהבתינו:

ומדי דברי בזה הנני להציע לפני כ"ג מה שראיתי להגאון בעל יד המלך ז"ל סוף הל' תנוכה שכתב להעיר דהא דפשיטא לסוגיא דש"ס דאם אמרינן הדלקה עושה מצוה הדליקה חו"ש וקטן לא עשה כלום והא במגילה ר' יהודה מכשיר בקטן וא"כ לדידי' גם הדלקת קטן שהגיע לחינוך צריך להיות כשר ואמאי לא מצאנו בזה כלל פלוגתת ר"י וחכמים ועיי"ש שמכח זה כתב לחדש דבחנוכה ליכא חיוב כלל על הקטן אף מדרבנן כיון דצריך להוציא מעות על זה עי"ש. ודבריו דחוקים מאוד והרי בהדיא שנינו קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין וכן בלולב יש מצות חינוך אף ביום הראשון דצריך לכם דוקא ואף כי יש לדחוק בזה בחילוקים דקים כמובן אין רצוני להאריך בהם. ובאמת בעיקר הדבר אשתמיט לי' להרב ז"ל דברי הר"ן ז"ל במקומו בשם הבעל העיטור שכתב להדיא דלר"י דמכשיר בקטן שהגיע לחינוך בקריאת המגילה ה"ה בנר חנוכה כשירה ההדלקה ע"י קטן שהגיע לחינוך עיי"ש. אמנם כן בעיקר הדבר לענ"ד במחלוקת היא שנוי' ולדעת התוס' אינו ראי' ממגילה לחנוכה וגם ר"י דמכשיר במגילה בקטן מ"מ בחנוכה מודה דאינו כשר ע"י קטן וטעמא דמילתא לפמ"ש התוס' במגילה (דף כ"ד ע"א) בד"ה אבל אינו פורס על שמע דנהי