כלי חמדה בראשית קיז

דבשאר הלילות י"ל דאין מברכין ולכן הגמ' בסוכה דרצה להביא ראי' דרב ס"ל דמברכין על דרבנן הביא הגמ' דמברכין לדידי' על נ"ח כל ז' דמזה עיקר הראי' אמנם מהברכה דלילה הראשונה אינו ראי' כיון דמשום הצלה הוא הוי בכלל עיקרו דאורייתא כמו"ש החת"ס ז"ל. ועפי"ז עמדתי על דברי רש"י ז"ל בסוגיין שמפרש מימרא דריב"ל בעששית שהיתה דולקת מע"ש דהיינו שהדליקה למצות נר חנוכה בע"ש וצ"ע מה בעי רש"י ז"ל בזה דוקא שהדליקה לנר חנוכה ומה כוונת רש"י ז"ל בזה. אמנם להנ"ל א"ש דהי' קשה לרש"י ז"ל אמאי לא נקט ריב"ל ומברך לכן פירש רש"י ז"ל שכבר היתה דולקת לחנוכה מע"ש וא"כ ע"כ היום שוב ליל ב' של חנוכה ושוב ל"ש ברכה לריב"ל דאין מברכין על דרבנן וזה נכון בכוונת רש"י ז"ל. ומעתה י"ל בדקדוק הוסיף הר"מ ז"ל ומברך דהר"מ ז"ל ג"כ ס"ל כשיטת רש"י ז"ל דריב"ל ע"כ מיירי בנ"ח מדלא קתני מברך וכיון דבנר חנוכה איירי ע"כ דהוא בליל ב' ל"ש ברכה. אך לכאורה קשה לפי"ז על הגמ' דאמאי מקשינן דאי אמרת הנחה עושה מצוה מכבה ומגבי' וחוזר ומדליקה מבע"ל דלמה צריך כיבוי כקושית התוס' ותי' התוס' ל"ש לשיטת רש"י ז"ל וכבר עמדו בזה המפורשים אמנם י"ל דהגמ' קאי לריב"ל לשיטתו דס"ל דעל מצות דרבנן אין מברכין משום דדרבנן אינו בכלל לא תסור וא"כ דרבנן ודאורייתא שני ענינים הם וא"כ נהי שנדלק אתמול לצורך מצות נר חנוכה דאורייתא אין זה בכלל נדלק למצות נ"ח דהיום כיון דהיום הוא מצוה דרבנן אין זה אותה המצוה של אתמול ולכן שפיר מקשינן בגמ' דאפי' א"נ דריב"ל מיירי בליל שני וצריך הדלקה מחדש עכ"פ גם הנחה צריך אמנם להלכה דקיי"ל דגם על דרבנן מברכין דהוא בכלל לא תסור והוי כד"ת ממש שפיר אם נימא הנחה עושה מצוה לא יהי' צריך הכיבוי כלל רק מגבי' לבד ומדוקדק מאוד דברי הר"מ ז"ל ול"ק עליו קושית הפר"ח בסי' תרע"ה עיי"ש ונסתעי' בזה כל דברי כ"ג שיחי'

ומה שנראה עוד דרך פלפול לפרש דברי הר"מ ז"ל במה שהוסיף ומברך ומדליק דקמ"ל בזה כהטו"ז ז"ל דס"ל דבמוצ"ש מבדיל מקודם ואח"כ מדליק דליכא למימר משום דאינו רוצה באפוקי דיומא ז"א כיון דמברך על נר חנוכה הרי ממילא מפקיע את עצמו מקדושת שבת כמו שהאריך בזה הטו"ז ז"ל וכוונת הר"מ ז"ל דהנה מבואר בסי' רצ"ט בשם רבינו ירוחם דלהדליק הנר מותר במוצ"ש קודם הבדלה והנה סברת רי"ו נראה שמה שמותר ביו"ט לא החמירו במוצ"ש קודם הבדלה ולפי"ז יש לעיי' לכאורה בכיבוי דאסור ביו"ט אך כיבוי הוא רק דרבנן מצד מלאכה שאצל"ג אמנם הר"מ ז"ל לשיטתו דס"ל משאצל"ג חייב א"כ נראה דכיבוי אסור במוצ"ש קודם הבדלה ולכן כיון דבגמ' כתיב סתמא מכבה ומדליקה י"ל דהיינו אפי' קודם הבדלה ונאמר דמותר לצורך מצוה וכדי להזהיר זה כתב הר"מ ז"ל דמכבה ומברך ומזה שמברך הרי מפיק את עצמו משבת וא"כ אין שום סברא להדליק נ"ח קודם ושוב ידעי' דמכבה היינו ג"כ רק אחר הבדלה ודו"ק

עוד כתב כ"ג שליט"א שבזה מתורץ קושית החו"י ז"ל שהקשה דלמה לי טעמא לחייב נשים משום שאף הן היו באותו הנס תיפוק לי' דכל דרבנן הוא בכלל לא תסור ועל לאו נשים מוזהרות אף שהוא לאו שהזמ"ג. אמנם להנ"ל מיושב דריב"ל לשיטתו דס"ל דעל דרבנן אין מברכין וע"כ דס"ל דדרבנן אינו נכלל בכלל לא תסור צריך לטעמא דאף הן היו באותו הנס אלו תוכן ד"ק ויפה העיר בזה וגם אני הארכתי בזה בכמה דוכתין בחידושי. ולכאורה י"ל בזה מה שאני מתקשה ברש"י ז"ל במס' ערכין (דף ג' ע"א) דהא דאמרי' בגמ' הכל חייבין בקריאת מגילה לאתויי נשים דפי' רש"י ז"ל דחייבין במקרא מגילה ולהוציא אחרים ידי חובתן ע"ש. ואמאי במס' מגילה (דף ד'