כלי חמדה בראשית קטז

מצוה וא"כ אתיא שפיר דברי הגמ' דמקודם מביא מימרא דרב דאין מדליקין מנר לנר ולהורות דאפי' משרגא לשרגא אסור הביא הפלוגתא דאין מתירין מבגד לבגד אך באמת הדבר צריך בירור מאי טעמא וע"כ משום דרב ס"ל הנחה עושה מצוה וקשה אמאי הא הנס הי' בהדלקה וע"כ כתי' הב"י דחלקו את השמן וקשה מנ"ל דח"ש מהמצוה הוי מצוה דילמא דוקא בחלב גלי קרא משום דשייך בי' אחשבה ע"ז אייתי הך מימרא דרב דאין הלכה כר"ש בגרירה וס"ל דדבר שאינו מתכוין אסור וא"כ ממילא ליכא למימר דח"ש מצד אחשבה וא"כ שוב גם ח"ש מהמצוה מצוה וא"כ שפיר י"ל כתי' הב"י דהיו חולקין את השמן וא"ש דהנחה עושה מצוה ושפיר אין מדליקין מנר לנר. וזה נכון בס"ד

ד) העתק מתשובה שכתבתי לכבוד הגאון מו"ה אדר"ת ז"ל אב"ד בירושלים. ויען כי עתה בעת סדרי ספרי זה לדפוס באה השמועה כי נפטר הגז"ל אמרתי להעתיק פה הדברים האלו להיות למזכרת אהבה כי זה הי' מכתבי האחרון שכתבתי לו בדבר הלכה והגז"ל בתשובתו התנצל כי אין בו כח לפלפל בדבר הלכה ויהי' זכרו ברוך. וז"ל במכתבי

מתניתא דמר אנא מתנינא. למדתי היום בר"מ ז"ל פ"ב מחנוכה הלכה ט' במה שכתב הר"מ ז"ל עששית שהיתה דולקת כל היום למוצ"ש מכבה ומברך ומדליקה שההדלקה היא המצוה ולא הנחה שתמי' על הר"מ ז"ל שהוסיף תיבת מברך מה שאין דרכו בכך. וראיתי לכ"ג שליט"א בקונטרס עובר אורח בהגהות לחנוכה שכתב בזה דבר נפלא דריב"ל לשיטתו דאין מברכין על דרבנן לכן אין מברכין בנר חנוכה כלל ולכן הוסיף הר"מ ז"ל ומברך ודפח"ח ושפתים יושק מד"נ: אלא שאכתי צריך עיון דלמה הוסיף הר"מ ז"ל זה וגם פלא לי שלא הביא כ"ג שליט"א דברי הירושלמי סוכה פ"ג ה"ד דריב"ל ס"ל להדיא דמברך גם על נר חנוכה אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות זקנים וגם מגמ' דילן אינו ראי' דריב"ל ס"ל שלא לברך כלל בנר חנוכה דהרי נראה להדיא דמייתי הסוגיא כל נוסח הברכה דהוא להורות דעיקר הראי' מרב משום דמברך אקבמ"ו להדליק נר חנוכה. ולולא דמסתפינא הייתי אומר דבר חדש בזה דאפי' לפי' גמ' דילן דריב"ל ס"ל דאינו מברך כלל בנר חנוכה מ"מ היינו דוקא בשאר הלילות אבל בלילה הראשונה גם ריב"ל מודה דמברכין ובאמת נראה כן בירושלמי שם דמסיק דהשאלה על חנוכה לריו"ח אם מברכין ואח"כ איתא בירושלמי חיי' ברי' דרב מברך על כל פעם ופעם ר"ח לא מברך אלא פ"א. ועי' בקרבן העדה ובפנ"מ שפי' דזה לא קאי אלא על לולב אבל חנוכה נשאר בספק. ולענ"ד מסידור לשון ירושלמי אינו נרא' כן וי"ל דקאי גם על חנוכה וגם בחנוכה יש לחלק בין לילה ראשונה לשאר לילות וטעמא דמילתא לפמ"ש הפוסקים לת' הדלקת נר חנוכה בלילה ראשונה שלא הי' נס בנרות כלל דהוא משום הצלה דישראל עיי' במאירי ובשאר פוסקים ומעתה י"ל עפמ"ש החת"ס בחידושי שבת דמה שמחויב משום נם דהצלה היא דאורייתא דהוי ק"ו משיעבוד לגאולה אומרים שירה ממות לחיים לא כ"ש עיי' בחת"ס שבת סוגיא דכבתה וא"כ חנוכה בליל ראשון יש להדלקה עיקר בדאורייתא אמנם בשאר לילות דל"ש שוב מצד הצלה רק מצד הנס דנרות הוי עיקרו דרבנן וא"כ י"ל דגם בנר חנוכה יש חילוק בין לילה ראשונה לשאר לילות ובאמת ריב"ל בעצמו דס"ל דנשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו הנס נראה ג"כ דסובר דעיקר התקנה דנרות הוא משום הצלה דבאותו נס גם נשים היו כמו שמפרש רש"י ז"ל בסוגיא דכבתה וא"כ נראה דריב"ל מודה דבלילה הראשונה מברכין בנר חנוכה להדליק נר חנוכה רק