כלי חמדה בראשית קיא

משא"כ בלילה שני' כיון דכבר נעשה נס בלילה ראשונה ונתחנכה המנורה כדת ונעשית כלי שרת א"כ כשבא לתוכה השמן המעט נתקדש בכלי ושוב ל"מ שאלה ושוב אין הנס הי' לישראל אלא לגבוה כיון דכבר הי' של גבוה לגמרי ע"י קידוש כלי כנ"ל. ומוכרח לומר דהנס הי' בפך ששם נתרבה השמן בכל לילה כנ"ל. ועפי"ז מה מאוד ימתק לנו לפרש דברי הגמ' שבת שם (דף כ"ג ע"א) אמר ר"י יום ראשון מדליק מברך ג' מכאן ואילך מדליק מברך שתים מה ממעט ממעט זמן. ונימעט נס. נס כל יומי איתא עכ"ל הגמ'. וצריך להבין דקארי לה מה קארי לה ונימעט נס אטו לא ידע זה דנס כל יומא איתא

אמנם לדברינו י"ל בטטו"ד דהמקשן הי' סובר כהב"י ז"ל דהנס נעשה במנורה לאחר שנתנו בו שמן מעט נתרבה השמן במנורה והי' קשי' לי' א"כ איך אנו מברכין שעשה נסים לאבותינו הא הנס לא הי' לאבותינו כלל אלא לגבוה וע"כ צ"ל כיון דישראל היו בעלים הוי בכלל שעשה נסים לאבותינו אך הא לאחר שנתקדש בכלי ל"מ שאלה וא"כ שוב לא הוי ישראל בעלים. אמנם ז"א כיון דהקדש כלי הי' רק ע"י שמן כנ"ל. אך א"כ זה דוקא בלילה הראשונה אבל אח"כ נהי דהוה נס אבל כיון דכבר נתקדשה המנורה ונתקדש השמן בקדושת כלי שוב ל"ש לברך שעשה נסים לאבותינו כיון שהנס הי' לגבוה וא"כ שפיר מקשה ונימעט נס וע"ז תרצינן נס כל יומי איתא והיינו כשאר תירוצי הב"י דהנס נעשה בפך השמן דהי' אז עוד של כל ישראל מטעם הואיל אב"מ וא"כ שפיר מברכינן בכל יום נס ולא נתמעט אלא זמן. וזה נכון מאוד בביאור הסוגיא

איברא דיש לעיין עוד בזה לפ"מ דקיי"ל דאין כלי שרת מקדשין פחות מכשיעור א"כ י"ל דגם בשאר הלילות אע"ג דכבר נתקדשה המנורה ונעשית כלי שרת מ"מ השמן לא נתקדש במנורה כיון דלא הי' בו כשיעור להדליק מערב ועד בוקר שכך הוא מציתו וא"כ לא נתקדש בפחות מכשיעור ומהני שאלה גם בהיותו במנורה. אך י"ל בזה דהנה כ"כ שדברי הב"י ז"ל תמוהין מאוד דאיך אפשר לומר כן שחלקו את השמן לח' חלקים ולא יעשו כלל מצות בשלימות. ועין בחי' המאירי שבת בסוגיא זו שהביא יש מפורשים כן ותמה עליהם והארכנו בזה בקונטרס דרך חיים בסוגיא דכבתה ואכמ"ל

אמנם מחוורתא בכונת הב"י ז"ל כמו ששמעתי אומרים בשם אדמו"ר רבן של כל ישראל מרן מגור זצוקלה"ה. דהנה באמת זה ששיערו חז"ל שצריך חצי לוג שמן לכל לילה היינו בפתילה בינונית ובימות החמה בתקופת תמוז והי' באמת פתילה עבה כמו"ש התוס' מנחות (דפ"ט) בשם הירושלמי. אך לפי"ז אם יקח פתילה דקה מאוד מאוד דהיינו שיהי' שמינית מהפתילה שצריכה חצי לוג ללילה שלימה יוכל להדליק בשמינית שמן לכל לילה. וא"כ י"ל דזה כוונת הב"י ז"ל דמפני שלא הי' להם אלא פך אחד שלא הי' בו להדליק אלא ללילה אחת חלקו את השמן לח' חלקים ולקחו פתילה דקה מאוד שיהי' דולק בשמינית שמן כל הלילה ויתקיים בזה מצות התוה"ק בשלימות שיהי' דולקות המנורה מערב ועד בוקר והא דנעשה נס היינו כדי שיתקיים המצוה בהידור מצוה לגמרי שיהי' אור יפה וכיון דהי' עיקר הנס בהידור מצוה דאל"ה לא הי' צורך בנס כלל לכן יש במצוה זו מהדרין ומהדרין מן המהדרין משא"כ בכל המצות. אלו תוכן ד"ק ודפח"ח ושפתים יושק

ומעתה באמת הי' כשיעור שמן לכל לילה כיון שלקחו פתילה דקה מאוד ושוב נתקיים בו מצות התורה ושפיר נתקדש בכלי שרת דנהי דשיערו חז"ל דלפתילה בינונית צריך חצי לוג ומצוה שתהי' מהודרת אבל פשיטא דזה דוקא כאשר נוכל לקיים מן המובחר אבל כשאי אפשר בענין אחר הוי זה כשיעור וא"כ