כלי חמדה במדבר צב

ג) א"ה. הנה בדיני פסח שני כתבתי הרבה מאוד והנני קובע מקום בספרי זה לענינים אלו ואקוה כי יהי' בהם תועלת לתלמידים וזה יצא ראשונה. בעזהש"י העתק מ"ש לח"א

יקרתו קבלתי לנכון וכו': א') אשר אמר עה"ס לתמוה בד' התוס' פסחים (דף ס"ח ע"ב) בד"ה ומה שחיטה וכו' שכ' בזה"ל ותמיה לר"י מכשירי פסח מנ"ל לר"א דדחי שבת וכ"ת דגמר מסוכה ולולב וכו' הא איכא למיפרך דמה להנך שכן בשעת דחייתו מיד יכול לקיים מצותן אבל פסח אינו נאכל אלא בלילה וכ' ע"ז כ"ת ותמי' לי בתרתי א' מה בכך דפסח אינו נאכל אלא בלילה הא הקרבת הפסח הוא ביום והוא מצוה בפ"ע וכמבואר בר"מ ז"ל בס' המצות ובמשנה תורה הק"פ שמנה הקרבה ואכילה לב' מצות א"כ שפיר מכשירי ההקרבה דוחין שבת כיון דעתה הוא זמן הקרבה ב' דעיקר הדבר דפשיטא להו להתוס' כ"כ דמכשירין שקודם זמן חיובא א"י לדחות תמי' לענ"ד הא בירושלמי סופ"א דר"ה אבעיא להו ד"ז דמכשירין של קרבנות שבת יהי' דוחין שבת בלילה אע"ג דאכתי לא מטא זמן חיובא דלילה אסור להקריב בו קרבנות ואעפ"כ מכשירין דוחין את השבת גם בלילה ואיך פשוט לי' לתוס' דמכשירין אין דוחין אלא בזמן חיובא דוקא ואולי יש לחלק בין לילה דלאו מחוס"ז הוא רק שבלילה אסור להקריב אבל הוי מעל"ע אחד משא"כ יום מלילה חלוק והוי ב' זמנים נפרדים ועדיין צ"ע ויוריני כת"ה חו"ד בזה א"ד

והנה במה דסיים אפתח כי יפלא בעיני על כת"ה שנסתפק בזה וה"ד פשוטין שאינו ענין לד' הירושלמי דהתם כיון דבלא"ה דוחין שבת למחר ואז יהי' בזמן חיובא ודוחין בבירור את השבת א"כ שפיר מספק"ל לירושלמי אם דוחין בלילה משא"כ הכא הלא זה עיקר קו' התוס' כיון דבלילה אינו שבת א"כ המכשירין אלו אינן חובת שבת ושבת לאו זמנ' כלל ואיך יוכלו לדחות את השבת וז"פ ובאמת טעם זה מוכרח לר"א לכאו' דמכשירין שא"א לעשות עתה המצוה א"ד שבת דאל"כ יקשה על ר"א דנראה דמודה לרישא דמתניתין דצליית הפסח אינו דוחה שבת דעל זה לא פליג ר"א וקשה לפי"מ דמבואר בר"מ ז"ל הטעם דלכן צליית הפסח א"ד שבת משום דאפשר משתחשך וכיון דאפשר לעשותן במוצ"ש א"ד את השבת והא דהקטרת אימורין דחי אע"ג דאפשר משתחשך כ"כ הלח"מ ז"ל דהתם הטעם משום חביבא מצוה בשעתא וא"כ לר"א דמבואר לקמן (דף ס"ט ע"א) דיליף ק"ו ממכשירי פסח דלאחר שחיטה ועיי' בתוס' ד"ה אם דחי שכוונתו על הקטר חלבים ואימורים וס"ל באמת דאין לחלק בין הקטר חלבים ואימורים שהן גופי מצוה ומצותן ביום והכריח מזה דה"ה מכשירין שאפשר לעשותן מע"ש דחי את השבת אם כן נראה דלדידי' מכשירין שאפשר לעשותן אחר השבת ג"כ צריך לדחות את השבת וא"כ יקשה עליו אמאי לא פליג על צליית הפסח שג"כ דוחה שבת ואע"ג דלכתחילה בודאי אסור כיון דאפשר במוצ"ש מ"מ בצלה הפסח בשבת לא יתחייב משום חילול שבת ומדלא פליג ע"ז ר"א מכלל דבזה מודה דאינו דוחה שבת וצ"ל הטעם דצליית הפסח שאני כיון דהוא מכשירין למצוה שאין זמנה בשבת אלא בלילה לכן מכשירין א"ד את השבת וא"כ מבואר כסברת התוס'

איברא דעיקר קו' הלח"מ דמדמי צליית הפסח להקטרת אימורין צ"ע דהקטרת אומרין שאני דגם בלילה א"א דלא דחי' כיון דבלילה הוא יו"ט וצריך ג"כ לבוא לדחי' ואע"ג דיו"ט הוא רק איסור לאו מ"מ הא איכא עול"ת משא"כ צליית הפסח דבלילה כיון שהוא לצורך או"נ הוי היתר גמור: